אהבה שלא נגמרת- פרק ראשון

אני ישבתי לי לבד אני בכיתי כמו ילדה קטנה.
הבכי היה כזה נוראי כי אני הייתי באבל על מישהי שאני כל כך האהבתי.
היא תמיד הייתה נותנת לי הכל היא הייתה עושה הכל בשבילי מה היא לא עברה.
היא תמיד הייתה אומרת לי את ילדה קטנה חכמה ובוגרת אך היא גם תמיד הייתה אומרת לי בואי מתוקה שלי אני יעזור לך אך שתגדלי תביני לבד.
כי אני לא יהיה כאן כדי לעזור לך אני עמדתי ליד המצווה שלך ואני אמרתי לך אני אוהבת אותך למה עזבת אני אני לא ידעתי איך זה לחוות אבל ועכשיו אני יודעת מה אני יעשה את היחידה שהייתה מקשיבה לי ומבינה אותי זה מה שהיה מיוחד בך: היה לך לב זהב לא הייתי יכולה לתאר איך זה לעבד מישהו קרוב עד היום.
הלוואי שאני יכולתי לראות אותך עוד פעם אחת את הסבתא הכי טובה אין לתאר איזה קשר מדהים יכול להיות בין ילדה לאישה מבוגרת.
רק נולדתי ראיתי אותך והבנתי שאני ואת דומות ויהיה אהבה כל כך גדולה.
אני יכולה לדמיין אותך מולי מדברת איתי אני ניגשת ואת מחבקת אותי נותנת לי נשיקה ואומרת שאת אוהבת אותי.
ואז אני מגלה שזה רק הזיה שאני רואה אותך ושאני מחבקת אוויר ומדברת לאוויר.