נועה ורועי המשך 2
"כן, אני אלך" רועי אמרה לה והלך מהסלון ואז נישאר קפוא במקום שלו. נועה חשבה שהוא שהלך ואז היא הרשתה לעצמה לבכות רועי ראה אותה בוכה, נקרע לו הלב הוא לא ציפה שהוא ייפגוש אותה עיוורת, "איך אני אמור להתמודד עם זה עכשיו" רועי חשב לעצמו. אני עדיין אוהב אותה, אבל אני לא רוצה להיות אם מישהי עיוורת, כי אי אפשר לצאת איתה לבלות. רועי יצאה מן הבית, נועה שמעה את הדלת נסגרת והבינה שהוא ראה אותה בוכה ולא עשה כלום. היא לא הפסיקה לבכות.
אחרי כמה דקות אחדות שבהן נועה עדיין בוכה, הגיע אח שלה גיא מהקניות, וראה אותה בוכה, הוא שם השקיות על הריצפה וניגש אליה וחיבק אותה.
"מה קרה מאמי שלי" גיא אמר לה וליטף את שערה השחור המתולתל והארוך,
"רועי היה פה" נועה אמרה לו בבכי.
נועה ידעה שזה גיא לפי הקול שלו והבושם שלו.
"והוא פגע בך" גיא אמר לה בקול עצוב,
"כן נפגשנו ו… והוא לא רוצה אותי יותר" נועה אמרה לו בבכי,
"הפסד שלו, הוא לא שווה את הדמעות שלך" גיא אמר לה, וחיבק אותה חזק ונתן לה נשיקות בלחי.
"אבל אני עדיין אוהבת אותו" היא אמרה לגיא בבכי.
גיא שמע הבכי של נוע באוזן שלו, כל כך כאב לו לשמוע אותה ולראות אותה כל כך פגועה.
"רוצה גלידה, קניתי" גיא אמר לה,
"איזה טעם?" נועה שאלה אותו וחייכה,
"שוקולד" גיא חייך,
"כן" נועה אמרה לו.
הוא ניגש לשקיות, ולקחת את הקופסא של הגלידה ולקח כף ופתח את הקופסא, ושם כמה כפות של גלידה בכוס עד הסוף. הוא תקע כפית בגלידה ונתן לנועה לאכול.
נועה ניזכרה שאבא שלה נתן לה לאכול את הגלידה הראשונה בגיל שלוש, היא ניזכרה ברגעים שבהן היא גיא ואבא שלה היו ביחד. אבא שלה בכלא ואמא שלה נרצחה מתי שנועה הייתה תינוקת. היא מתגעגעת אליו הרבה זמן היא לא ראתה אותו.
גיא רוקן הכל מהשקיות ושם במקרר את החלב, והמוצרי חלב.
"דריה ורומי שאלו עלייך" גיא אמר,
"מה הן שאלו?" היא שאלה בקול מתעניין,
"הן רוצות לבוא אלייך" גיא אמר לה,
"מתי" נועה אמרה לו.
"צריך להתקשר אליהן" גיא אמר לה,
"לא גיא, באלי להיות איתך לא באלי להיות אם אף-אחד" נועה אמרה לו.
גיא התיישב על הספה וחיבק אותה חזק חזק. נועה שמה את ראשה על כתפו ובכתה.
"די נשמה שלי, אל תבכי בגלל הרועי הזה הוא לא שווה את זה" גיא אמר לה,
"הוא כן שווה, והוא מאוד אוהב אותי, ופשוט בגלל שאני עיוורת הוא נבהל ומפחד לקחת אחריות" נועה אמרה בבכי,
"לא, אם הוא היה באמת אוהב אותך היה מקבל אותך כמו שאת, וזה לא היה משנה כלום" גיא אמר לה,
"הוא ראה אותי בוכה ולא עשה כלום, הוא אפילו לא חיבק אותי" נועה אמרה לו בבכי.
גיא ריחם עליה, אבל הוא לא רצה לתת לה להרגיש את זה שמרחמים עליה, גם ככה היא פגועה. וזה עוד יותר ייפגע בה.
"נועה, את זוכרת שעברנו המון דברים גדולים, אבא נכנס לכלא דאגנו לעצמנו, כשההיית קטנה העליבו אותך בבית ספר על זה שאבא שלך בכלא, ואת כמו מלכה קמת והתמודדת אם זה. המשכת ללכת לבית-ספר, ולא נתת לאף-אחד לדרוך עלייך, אז זה מה ששובר אותך עכשיו" גיא אמר לה.
נועה נזכרה בהרבה רגעים. היא נזכרה בזה שגיא שמר עליה, והרביץ מכות לבנים שהרביצו לה. והיא גם נזכרה באבא, שהיא לא ראתה אותו הרבה זמן, ועדיין היא המשיכה להיות שמחה.
"נועה אני רוצה שנלך לרופא" גיא אמר לה,
"מה, למה?" נועה שאלה בקול מודאג,
"סתם, צריך לעשות כמה בדיקות" גיא ענה לה,
"אוקיי, אבל בשביל מה?" נועה שאלה אותו בקול מודאג,
"אני לא רוצה שתתאכזבי, שמעתי שיש ניתוח שיכול להחזיר ראייה אבל לא לכל אחד זה מתאים, ויכול להיות שזה יתאים לך ויכול להיות שזה לא יתאים לך" גיא אמר לה.
נועה יודעת שזה עוולה מלא כסף.
"גיא זה עולה הרבה כסף אין לנו את הסכום הזה" נועה אמרה לו,
תגובות (1)
ואהווו יש ניתוח אנשים!! רק שנקווה שהוא יעבוד בשבילה ! יואו את כותבת ממש יפה קראתי חלק מהסיפורים שלך ואפילו הגבתי..מהמם! תמשיכי מעניין אם זה יעבוד הניתוח הזה:))