מתפללים לאהבה פרק 5

זה היה חופש סוכות והיומהולדת שלי מתקרב. זה היה בשעות הצהריים-ערב כשהייתי אצל רומי, ונשכבנו על הטרמפולינה הענקית שלה בחצר. שותקות ומביטות בשמים ,הנהפכים מצבע כתום לשחור.
רומי מפנה את ראשה עלי ושואלת בחיוך: "שינית את דעתך בנוגע לאושרי נכון?" .
שתקתי כמה שניות ואז חייכתי חיוך מסגיר…
רומי התיישבה בעליזות והחלה להתנענע בצורה כזו שהקפיצה את הטרמפולינה מעלה ומטה, ובזמן שאני קצת מבסוטית שהיא שמה לב ושכעת נוכל לדבר על זה. היא צורחת: "ידעת! ידעתי!"
צחקתי והתיישבתי מולה.
רומי נעמדת, מושיטה לי ידיים ומעמידה גם אותי: "בואי! בואי!" היא אומרת, "בעצם לא! חכי פה שנייה!"
רומי יורדת מהמקפצה ונכנסת לחדר שלה. קפצתי על הגב בכל הכוח והמקפצה ניערה אותי כאילו אני על ספינה בלב ים. חייכתי כמו מפגרת והתחלתי לתהות… תכף אגלה שלהרבה זמן כי רומי נעלמה.
כשהיא חזרה היא הביטה בי בחיוך ממזרי ושתקה. לא אמרה מילה. "מה רומי?" "מה עשית?"
רחשים מאחורי. אני מסתובבת ורואה את אושרי.

רומי מיד מתחילה לצחוק כמו מפגרת… ואנחנו אחריה.
רומי ממהרת לאושרי ומובילה אותו למקפצה הוא מתיישב מולי "תרגיש בנוח" היא אומרת. ונעלמת שוב.
אני: "חחחח", "למה באתה? לא שיש לי תלונות"
אושרי: "חחחח, כדי שנדבר לא?"
אני: "על מה?" שואלת וצוחקת, מנסה להימלט מהמבוכה, ולהשתדל להיות הכי יפה שאני יכולה.
אושרי: "את יודעת על מה!"
חייכתי הצידה "אני לא טובה בזה!" מנסה להצדיק את עצמי..
אושרי: "אז תני לי לדבר."
אני: "בבקשה תדבר."
אושרי: "חחח אוקיי, אז ככה….. "חחח את צודקת זה באמת קשה" הוא אמר בקול העמוק שלו.
"לא. את יודעת מה? זה לא קשה בכלל!" "אני חושב שאת מדהימה, אני חושב שזה מקסים שאת צוחקת כל היום, ועושה שטויות, אני אוהב את זה שאפילו כשחברים קרובים שלך או אנשים שאת לא כל כך בקשר איתם עושים משהו רע, את יודעת איך לדבר איתם ולהעיר להם בלי להיות מגעילה. אני חושב שאת בן אדם מיוחד. ואני רוצה שנבלה יותר. רק שנינו."
אני מקשיבה לו מכל הלב. ומאושרת מכל מילה היוצאת מפיו, שמחה שהוא רואה אותי ככה.
אושרי: "יהיה כיף את לא חושבת?"
במקום לענות חשבתי שהדרך הכי טובה להביעה את ה"ברור!" שלי היא לקפוץ עליו בחיבוק אז זה מה שעשיתי :)

כל הימים שאחרי פתיחת הלב של אושרי בפני הייתי מאושרת וחשבתי עליו. אבל היו מלא דברים שהפריעו לי ושחשבתי עליהם באותו יום, כמו:
#האם אושרי ורומי היו בקשר מחתרתי ודיברו עלינו כל הזמן?
#איך זה שאמרתי מילה וחצי? גם לי יש מה לומר לו!
#למה נתתי רק לו לדבר?
ו # למה לא דיברנו מאז? :( אולי הוא התחרט ובכל רגע אני יקבל ממנו שיחה או הודעה שאומרת: "מצטער מור. לא יודע מה קרה לי באותו יום, אני ירגיש הכי בנוח אם פשוט נשאיר את מה שהיה מאחור…"
ואז הופיעה שיחה ממנו על צג הטלפון. אם היה לי קצת ביטחון עצמי לא הייתי חושבת על הדברים האלו בכלל… אני הייתי פשוט מקבלת את העובדה שמישהו מחבב אותי ,הוא מעוניין בי ונחייה באושר ובאושר (כי למי אכפת העושר) עד אין סוף! אבל זה לא המצב :(
חיקיתי עוד שנייה לפני שעניתי. לקחתי נשימה עמוקה בעיניים עצומות ועניתי.
אני: "הולה!"
אושרי: "היי מור! מה קורה?"
אני: "דבש איך אתה?"
אושרי: "מצויין" "דיברתי עם מיכאל.."
אויש חשבתי לעצמי.
"הוא אמר לי שהיומהולדת שלך ב2.10."
מור: "נכון!" עניתי והתעניינתי "בעוד יומיים" הוספתי
אושרי: "רוצה לעשות משהו?"
אני: "איתך?? מה פתאום!?!?"
אושרי: "חחחח נו!"
אני: "בטח! למה לא? מה באלך?"
אושרי: "יופי אז אני יבוא לאסוף אותך באותו יום. אעדכן!"
אני: "תעדכן בבקשה" "יאלה ביי"
אושרי: "ביי, מת עלייך"
יאאאא כזה מותקק! אני סתם מלחיצה את עצמי :)