טילטולים
הבל פיו מונח על כתפי עדיין. סמני חייו, נקווים בל צעד. מרגיש כאילו הוא עדיין כאן.. כאילו מעולם לא נעלם..הסכיני עדיין משויפים, והאיומים עדיין מחיצים. הדמות שם בחושך.. הדמות שם באופק. בגדיו נטמנו יחד איתו. ידיו מונחות יחד עם חרבותיו לשתי צידיי גופו הקר. אני מנקה. והוא מלחלך. והליכלוך לעולם נישאר. הליכלוך בלב אפילו נזכר.עדיין ממנו כולנו מפחדים. עדיין אליו כולנו מתגעגעים. הימים לא ספורים. השנים בכלל לא נמדדים. ואתה ממשיך באלה החיים. אתה ממשיך חייך הארוכים.
תגובות (1)
*הסכינים
*מלחיצים
זה כתוב טוב כן? אך הייתי רוצה רק עוד קצת יותר אורך, כי זה מתחיל נהדר אבל אני אישית לקראת הסוף כמעט ופספסתי את המטרה של זה…
סך הכל כתיבה יפה