בלתי נשכחים-פרק 12

עוז הרגיש איך עיניו נעצמות כבר ללא שליטה בשעה 6 בבוקר,הוא הרגיש לחץ בחזה מכך שאולי יתפס עם מאי בפנימיה,בזמן שהיא ישנה על חזהו שינה מתוקה.
הוא שמע מתוך שינה את צעדיה בחדרו,הוא שמע את תקתוקי העקבים שלה על הרצפה.
״את לא מבינה,זה הצליח.הוא סוף סוף שלי מאמי. סוף סוף זכיתי במלאך הזה״ הוא שמע את קולה.
הוא יכל להרגיש את שפתו נפתחת לחצי חיוך,עיניו נפקחו מעט.
הוא היה צריך לדעת שזו עוד אחת מהמניפולציות שלה,לא יאמן,הוא עוד היה מסוגל ליסוע בערב שלמחרת לביתו הרחוקולפוצץ לשכן שלו את הפנים.
הוא בחר לשתוק,הוא הרגיש את צפורניה מועברות על גופו לאחר כמה דקות שסיימה את שיחתה.
הוא פקח את עיניו לנוכחותה,היא היתה לבושה אך ורק בחזיה ותחתונים ועקבים גבוהים בצבע שחור מבריק.
״מאמי,אני חושבת שאני אסע הביתה כדי לא לעשות לך בעיות״ היא מלמלה תוך כדי שידייה עוברות על גבו.
הוא רצה לצחוק לה בפנים,אבל החליט החלטה אחרת.
הוא משך אותה אליו,כשהוא מפשיט ממנה את החזיה.
״קמת שובב״ היא צחחקה במבט המום.
הוא הרגיש איך הרצון לנקום בה זורם בדמו,הוא אפילו לא חייך,הביט בה מבט קשוח שידע שימיס אותה והחל בעבודה.
הוא הפשיט אותה מהתחתונים וגם את הנעלים שלה זרק רחוק ממיטתו, הוא פישק את רגליה מסביבו.
הוא הרגיש איך היא נהנת,
״סוף סוף עוזי״היא עצמה את עיניה במבט מתענג שניה לאחר שסיימו.
״כן,זה היה סביר״ הוא מלמל,יודע כמה שזה מרגיז אותה לשמוע שהיא סבירה רק.
״סביר?זה היה מושלם,על מי אתה עובד?. תודה שהתגעגעת אליי״היא מלמלה מעבירה שוב את צפורניה הארוכות על חזהו.
הוא הביט בהן,מרוחות בלק אדום,חשב כמה מאי שונה מליה,שצפורניה תמיד קצרות,מרובעות ומרוחות בצבע שחור.
הוא התעלם מדבריה של מאי,קם מהמיטה ולובש מעליו את הבוקסר.
״אתה לא התגעגעת?מתי נפגש שוב?״היא לבשה מעליה את העקבים שוב שהיא צועדת ערומה.
הוא צעד למקלחת מתעלם מדבריה,רצה להשאיר אותה שרופה.
הוא החל לצחצח שיניים,מעביר יד על שיערו במקלחת.
היא התיישבה על הכיור לידו,מביטה בו במבט בוחן.
״נפגש שוב?״הוא שאל שירק את המשחה מפיו וגיחך גיחוך קטן ״זה היה בסך הכל ערב נחמד מאי״ זרק לעברה.
היא הביטה בו המומה,כשהיא נשארת על השיש והוא יוצא מהמקלחת.
״אני לא מבינה,שכבת איתי בשביל ערב אחד?שתינו יודעים שזה לא אתה עוזי״ היא מלמלה והלבישה על עצמה את בגדיה התחתונים.
״אנשים משתנים מאי,אנשים משתנים״הוא לבש מעליו את הג׳ינס וחולצה לבנה.
״אל תבלבל במוח״ היא התקרבה אליו מצמידה את חזיה לחזהו.
הוא הביט בה בחיוך מזלזל,הטריקים שלה למשוך אותו אליה נשארו אותם הטריקים.
״מאי,אני נשבע שאת היית ערב אחד בשבילי. עוד לא הבנת שאני ואת זה עבר?״ הוא שאל מביט בעיניה הכחולות שנהפכו בכמה שניות לעצובות.
״לך תזדיין עוז,אפס״ היא מלמלה דוחפת אותו ולובשת מעליה שמלה קצרה וצמודה.
״עשיתי את זה כבר היום מאמיל׳ה״ הוא הרגיש את הרצון להכאיב לה בכל משפט.
היא העבירה יד על השמלה הצמודה שלה,
״אתה לא תקבל מזה יותר,הבנת?״היא שאלה בפנים זועמות.
הוא החל לצחקק צחוק רם,
״את באמת חושבת שאת כזו ואוו?״הוא בלע מעט רוק,והרצון להכאיב לה עמד ממש על רצה לשונו.
״אם לא היית באה לבושה כל כך חשוף בכל פעם,אני אפילו לא הייתי מסתכל עלייך מאי.
את בסך הכל אקסית מהעבר,המשכתי בחיים.
ולא חסרות לי בלונדיניות כמוך״ הוא ירה לעברה את המשפט האחרון בפנים ארסיות.
הוא שחזר לעצמו כמה זמן לא שכב עם בחורה,מאז שגילה שמאי בגדה בו והיה חייב להרגיש מניאק אז שכב עם חברה שלה,לא שכב עם בחורה.
הוא אהב אותה כמו שלא אהב אישה מעולם,והיא לקחה את הלב שלו ושברה אותו.
הוא ניער את מחשבותיו,מביט בבחורה הבלונדינית שדמעות זולגות מעינייה בהנאה,
״בן זונה״ היא אמרה מנגבת את הדמעות ויוצאת מחדרו בטריקה.
הוא משך באפו זורק על דלתו כרית,מאגרף את ידו בקיר.
מגיע לך,על כך שמהיום שהכרתי אותך לא הפסקת לשבור לי את הלב.
ליה ישבה ליד השומר,לאחר שהחליטה לעשות מעשה טוב ולהביא לו קפה,הם שוחחו על הילדים והמשפחה שיש לו,ועל הבית שבו היא גרה .
היא העבירה את מבטה אל הבחורה הבלונדינית שיצאה מהשער שנפתח באוטמטיות בהלם,זו הייתה הבחורה מהקטע המביך עם עוז.
היא הרגישה איך לגימת הקפה לא עוברת לה בגרון והיא החלה להשתעל שיעול סוער.
הבחורה המושכת על העקבים הגבוהים,העבירה לליה מבט חודרני ומזלזל ויצאה מהפנימיה.
ליה נפרדה מהשומר צועדת אל מגורי המדריכים,היא הרגישה את הרצון להחטיף לו אגרוף.
היא הבחינה בדמותו של עוז יוצאת ממגורי המדריכים שפניו מעט נפולות.
״אתה אפס״ היא התקרבה אל עוז מפנה אליו אצבע מאשימה.
״בוקר טוב גם לך עמיתה יקרה״הוא גיחך גיחוך מתלוצץ.
״אתה מעז להעיר לי על אנשים זרים בפנימיה,שהבלונדה הזו יוצאת ממך ?״ היא צעקה ועיניה נפתחו לרווחה בכל מילה.
״סילקתי אותה״ הוא אמר.
״מעניין לי תתחת״פלטה ליה״תתרחק ממני עוז. שלא תעז לפנות אלי״.
״את בטוחה שאת כועסת על זה?״ הוא זרק לעברה גורם לה להיעצר מהליכתה המהירה ולהסתובב אליו.
״מה?״שאלה בגבה מורמת.
״את בטוחה שאת לא כועסת כי אתמול כמעט התנשקנו והיום היא יצאה ממני?״ הוא שאל.
היא החלה לצחקק מרגישה את לחייה בוערות,
״אתה פשוט נרקיססיט חי בסרט רע״ היא אמרה אחרי שסיימה את צחוקה.
״בחיים לא הייתי נותנת לנשיקה הזו לקרות״.
הוא התקרב אליה נצמד ששפתיו כמעט נוגעות בשלה,
״גם אני לא״ פלט לבסוף ועבר אותה בצעדים אדישים .
היא הרגישה את המבוכה,קפאה במקום,לעולם לא הרגישה כל כך פתטית.
עוז נכנס אל חדר האוכל,הוא החזיר לה סוף סוף על הערב של אתמול .
ומי בכלל צריך נשים?הן כולן כלבות.
רוני צעדה אליו צעדים מהירים,מושכת את ידו בחוזקה.
״מה רוני,אני עוד לא הספקתי להגיד שלום לכל החניכים״ הוא אמר בפנים קרות,לא היתה לו סבלנות לתמוך בה,הוא היה עצבני על כולם.
״מה קורה לך?״שאלה כשהתיישבו בפינה רחוקה מכל בנייני הפנימיה,
״כלום״מלמל,מרגיש לרגע שהיא המדריכה והוא החניך.
״אל תשקר,אתה מתרחק ממני…והפנים שלך לא משקרות במיוחד.״אמרה.
״מה זה,ממתי עשית נזם?״שאל מביט בחישוק שעל אפה.
״אל תשנה נושא״היא אמרה נושכת את שפתיה מביטה בעיני היפות שהתחמקו משלה.
״אני לא,בואי נחזור לחדר אוכל״אמר קם ממקומו.
הוא התחיל להרגיש לחץ ליד רוני,כאילו שהיא מנסה לפתות אותו.
״אז רק שתדע״אמרה בעצימת עיניים״שביומיים שלא היית,פספסת משהו״.
״וואלה״מלמל מחפש לברוח.
״כן,בוא נגיד שאני כבר לא אהיה בתולה״אמרה.
עוז הרים את גבותיו ״מה?״ בקושי השתלט על קולו שהורם .
״בתולת שפתיים״חייכה.
הוא נשם לרווחה,לא היה לו עצבים לשיחת בתולות.
״מי זה?״שאל.
״אתה״ אמרה כשהיא מצמידה את שפתיה לשלו.
הוא נכנע לשפתיה הרכות שנשקו אותו.
הוא חשב שהיום הוא כבר מימלא כנראה יהיה מפוטר.