על סקס ועל מה שמעבר
שכבנו שם, זה לצד זה, עירומים, החדר סביבנו שרוי בכאוס ואנחנו במרכזו, מוטלים על הרצפה, זו בחיקו של זה, לצד המיטה ממנה נפלנו בלהט הרגע, עדיין באקסטזה. היא הניחה את ראשה על חזי החשוף והעבירה את ידה על בטני, מניחה לי לשחק בשערותיה. "זה היה נהדר," היא נאנחה בעונג, "הלב שלך עדיין פועם." ואז צחקוק קצר שהרעיד אותי. "כן," התנשפתי, "וואו!" תחושת סיפוק אפפה אותי, אך היה בזה מעבר לסיפוק חד צדדי, הרגשתי משהו כלפיה, איזה חיבור בינינו, משהו נפשי, מעבר להנאה שבסקס, למרות שכול מה שנבע החיבור כביכול הזה ממנו היה סקס. ואמנם, כלל לא הכרתי אותה. למעשה, אף לא ידעתי את שמה המלא. הלילה הזה נועד להיות היחיד שלנו, הן הראשון והן האחרון. אך אני חשתי דחף עז להישאר קרוב אליה, מין משיכה מהפנטת. העברתי את ידי במורד ראשה ולחשתי את שמה, היא הרימה מבטה אלי. "מה דעתך שניפגש שוב מאוחר יותר?" הצעתי, "לדייט רגיל, אני מתכוון, באיזה בית בית קפה או משהו. אני רוצה להכיר אותך." זה מרגיש קצת משונה, ואולי אף מביך, לומר דבר שכזה לאישה שרק לפני רגע זכית להכיר אותה בצורה הכי קרובה והכי אינטימית שאפשר. ולקדם את מערכת היחסים שלך איתה מסקס מלא לפגישה על כוס קפה באמת נשמע קצת אבסורדי. מאיפה אני יודע שאני באמת אוהב אותה? מה אם הפגישה הזאת תהיה הדבר המביך ביותר שיקרה לי בזמן הקרוב? מה אם פשוט נשב שם ונבהה זה בזה ונבין שאין לנו שם דבר במשותף? אז גם הלילה הזה יהפוך לדבר עליו נתחרט, למושא למבוכה שלנו. אולי באמת לא כדאי? אבל אני אוהב אותה! (אני חושב…) "מצטערת," היא קטעה את מחשבותיי, "אבל אני לא יכולה. יש לי חברה."
תגובות (8)
חחחחחח גדול! כל כך לא צפוי. אהבתי.
החיוך שדפקתי בשורה האחרונה. חושב שיש לה שפם? בכל אופן זה היה סיפור שקשה לעקוב אחריו. משהו שנוגע בחוסר החלטיות. ההתחלה סחפה אותי באמת ואז הגיעו פרטים שהרגישו לא תואמים. משום מה אני מרגישה שאנשים שלא מכירים, אחרי פעולה אינטימית, לא יצחקקו. כאילו אם הם לא קרובים אז צחוק לא יהיה מרכיב שיקח בזה חלק. כאילו צחוק לא יהיה רלוונטי. זה יכול להיות הרבה דברים נפלאים אבל לא צחוק. גם התיאורים שלך למה זה רק סקס אבל גם מעבר לא ישבו לי במקום כי זה לא היה ברור למה ואיך היא שונה משאר הבנות. אני חושבת שמחשבה על פגישה בניהם הייתה צריכה להביא גם מעין תהייה מוזרה למה הוא רוצה אותה מעבר אם כל איך שהוא מכיר אותה נוגע רק בנושא הזה. יכול להיות שהוא בודד? הייתי חושבת שיתהה בעצמו בנוגע לשאלה הזו. זו מעין תעלומה. חוץ מזה גם לא הרגשתי שיש הרבה עומק לדמויות. אז שוב ההתחלה נהדרת אני באמת חושבת שתיארת בצורה נפלאה רגש בלי באמת לנקוב בשמות של רגשות אבל השאר פשוט היה מעט באוויר ועורר שאלות. גם השורה האחרונה למרות החיוך הייתה קצת הומוריסטית מדי לקטע כזה
או שאולי לקחתי את זה קצת יותר מדי ברצינות וזה כן הומור טהור ואז כל מילה שלי לא רלוונטית והעליץ את הגיחוך בהצלחה חח
סוף לא צפוי בהחלט. כתוב מצוין, נהניתי ממש.
בניגוד ל-olive, אני מקבל את עניין הצחוק אחרי (כי לפעמים, הצחקוק הזה הוא ממבוכה – אני לא מאמין שהרגע נפגשנו ואנחנו כבר במצב כזה).
ההרגשה שהוא התאהב בה בגלל לילה אחד צריכה להיות מורגשת מההתחלה. עד שהוא כותב שהוא חושב שהוא אוהב אותה, לא מרגישים את זה. צריך לתת רמזים עוד בהתחלה, לפתח את זה יותר כדי שזה יהיה אמין.
אבל שוב – נהניתי.
רועי
תודה לשניכם על הביקורת. לא שאני הולך לשנות משהו בסיפור.
מצטערת דני, הכותרת פה קצת מלחיצה אותי מכדי שאקרא מה כתבת…
מקווה שיצא מוצלח.
נ.ב
אתה לא חייב להגיב לי, אם לא מתחשק לך, התגובות שלך, לפחות אצלי, גם ככה לא מועילות בכלום, אולי חוץ ממבוכה קלה שתוקפת אותי עם תגובה כזאת יבשה כמו שלך.
יוקי
היי,
חח האמת שבניגוד ליוקי הכותרת די סיקרנה אותי? ככה זה עם סקס, הוא מוכר.
עכשיו לעניין –
אממ… אני חושבת שהכתיבה שלך טובה ועל זה אין ויכוח בכלל, אבל בניגוד לאחרים פה דווקא המשפט האחרון לא ממש הפתיע אותי או הצחיק אותי (כנראה בגלל שקראתי את התגובות לפני וציפיתי למשהו הרבה יותר מטורף מזה).
בכל מקרה, כשקראתי חשבתי שכבר הולך להיות משהו מעבר לזה, אבל לא היה כלום. אני מבינה שזה שיש לה חברה זה נותן איזה סוויץ' קטן בעלילה אבל חוץ מהעובדה שהיא בי או לסבית (שהתנסתה או סתם היה לה סטוץ איתו) שבוגדת בחברה שלה, לא הבנתי מה אתה מנסה להעביר פה…
הרגת אותי! מעולה!
מפתיע.. מסקרן.. הכל.