לצאת לטיול בעולם..

liran raz 19/09/2015 914 צפיות אין תגובות

יום חמישי האחרון, שעות הבוקר המוקדמות, אולי מוקדמות מידי, מקבל מסרון מחבר- ״לירן זה עמית תדבר איתי אני חוזר לארץ״ באופן כללי אני לא מתייחס להודעות שמעירות אותי משינה, במודע או לא- אבל כך קורה.
אחרי הנס קפה, העוגה בתוך האושר והרעננות בלקום בבוקר יום חמישי, יום שטומן אחריו סופ״ש של שקט ומנוחה. בכללי אני מאוד אוהב את חיי, השגרה היומית, האושר הרגעי והכיף בעבודה. אחרי הכל הבנתי את פשר ההודעה מהחבר שנמצא 8 חודשים בטיול בדרום אמריקה.
״לא מצליח לתפוס אותך כמה ימים. אני נוחת היום בישראל, תארגן מפגש עם כל החברים ואפתיע אותם״
היה כתוב בהודעה הרביעית מאותו הבוקר מעמית.
בתוך הלחץ בעבודה מנסה לארגן דרך קבוצת הוואטספ של החבר׳ה מפגש ״ספונטני״..
מה שהתחיל ב-״בואו נעשה משו היום..״ והתקבל בחוסר התלהבות גורף.
בסוף הבנתי שאין מנוס ושלחתי הודעה שבה הייתי ספציפי וממוקד- ״יאללה ב-22:00 אצלי! יש מלא שתייה וגם רוצה לספר לכם משו״
מיד היו תגובות, רובם בהקשר הזהות המינית שלי עקב זה שיש לי לספר משו, טוב נו הייתי צריך משו משכנע שיגיעו. לא חשבתי יותר מידי.
למפגש הספונטני היה איחור לא ספונטני.
22:45- אחרון החברים נכנס, קצת בירות, נרגילה, פיצוחים. עמית עדיין לא הגיע. טיפה אחרי 23:00 טל קם כדי ללכת. קפצתי עליו בזינוק!! ״תחכה עוד 10 דקות!! ״ מפציר בו. מיד שולח הודעה לעמית ״תבוא כבר! ״
חולפות מספר שניות ונשמעות דפיקות בדלת.
״מי עוד אמור לבוא?״ רן שואל בפליאה.
שקט קצר שאחריו עמית השזוף עם השיער הארוך נכנס והלם של כל הנוכחים בבית, כמעט שנה שלא ראינו ממנו. אחרי החיבוקים, הנשיקות וחלוקת המתנות (יש לי עכשיו חולצה של ניימאר smile emoticon התחילו הסיפורים… אחחח סיפורי הטיולים..
״הגעתי לקנקון ושם רק חגיגות…הכרתי את ג׳ניה שהיא בכלל משוודיה…. בלילה.. קיצר פצצה!״ בקצב מטורף עמית ממשיך.. ״קולומביה מפחידה הכל נגיש וזול ובחורות… אה כן בוגוטה ענקית.. משם קארחנות בקרטחנה.. אתם חייבים להיות שם״
ואני לירן שמשתחרר מהצבא בראשון הקרוב אחרי 4 וחצי שנים עומד בפתח של טיול מטורף שמתחיל בניו-יורק בתחילת יולי..
״לירןןןןןןן״
אחרי ניו-יורק פוגש את רמי במיאמי לחודש, החלטנו לישון במלון על החוף.
״לירןןןןןןן״
בקנקון אהיה רק שבועיים אבל הבנתי שזה מספיק, אולי לשם עדי תצטרף אליי.
״לירןןןןןן״
זה החלק הראשון של הטיול, ההמשך בדרום אמריקה. התכנון הוא להיות בארגנטינה, במארקנה בברזיל, מדבר טטאקורה בקולומביה, טרקים בלה-פאז בתוך בוליביה. סך הכל טיול של שנה וחצי. חלום שמתגשם!
״נוו לירןןןןןןן??״
ואז אני מקבל בום רציני!
״עמית יזבלל מה אתה נותן כאפות?!״
״אני שעה קורא לך לירןןןן ואתה לא עונה לי! כאילו נרדמת״ אומר לי עמית.
״עונה על מה? ״ אני שואל בתמימות.
״עד מתי אתה חתום בצבא? תבוא איתנו לעוד טיול?״
פה הרגשתי מבולבל, שתיתי שלוק מאיזה כוס לא ברורה שלקחתי מהשולחן.. ״צבא? חתום? אהה כן צבא..״ עניתי ביאוש לפני שהמשכתי.. ״חתום עד מרץ 2017״ ותוך כדי מרכין ראש לאט ואיטיות למטה ומבין שחלמתי.
אחרי הנס קפה, העוגה ובתוך האושר והרעננות בלקום בבוקר יום חמישי, יום שטומן אחריו סופ״ש של שקט ומנוחה. בכללי אני מאוד אוהב את חיי, השגרה היומית, האושר הרגעי והכיף בעבודה.
זוכרים את זה? אז לא משנה..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך