"לירן ראית פאודה?"

״לירן ראית פאודה?״
״אני בפרק 10, מת לראות את הסוף״
את השבועיים האחרונים אני יכול לסכם באינספור שאלות אם ראיתי את סיום העונה.
אני לא חובב סדרות אבל משו בפאודה ריתק אותי, שונה כל כך מסדרות ישראליות טיפוסיות.
מגיע בשעות הערב המאוחרות לבית, זורק את התיק לעבר המיטה, מתעלם לחלוטין שהוא נפל, לא מייחס חשיבות שאני עם מדים מסריחים, נעליים עם בוץ ורעב כמו ילד באפריקה.
מתיישב על הספה בסלון, לא זוכר מתי התרגשתי וציפיתי לראות פאקינג סדרה בטלווזיה! חזרתי לילדות, לגיל 8 שבמשך יום שלם בבית הספר חיכיתי לשעה 16:00 להיות בבית לצפות בעוד פרק של דרגון בול זי. שנתיים לאחר מכן היה זו הסדרה ״אמי״ בערוץ הילדים.. מאז ועד היום לא הרגשתי כך- 13 שנים חלפו ופאודה הצליחה לעורר בי משהו..
התרגשות קלה מילאה אותי, לוחץ על הכפתור העליון השמאלי בשלט השחור של היס ומיד לאחר מכן על הכפתור האמצעי להדליק את הממיר.. מתרווח לאחור..
כמה שניות ארוכות חלפו שבסופם הטלווזיה נדלקה, ערוץ 4 מופיע על המרקע.
לחיצה קלה על מקש ה-yes באמצע להיכנס ל-vod.. אין תגובה.
לחיצה נוקשה נוספת אך עדיין לא מזהה שום נכונות מצד הממיר לתגובה.
טוב לירן תחליף סוללות ההיגיון הבריא אומר לי, גם אחרי שהחלפתי שום דבר לא קורה..
לוחץ בשלט על ספרה 5, ספרה 2, כפתורי הווליום.. כלום.. בעצבים התחלתי ללחוץ על כל מיני כפתורים, כל דבר לחיץ בשלט חווה את העצבנות שבי.
הולך למטבח לשתות משו קל וחוזר להיאבק בשלט, מנתק מהחשמל את הממיר, מחליף שלט, מחליף סוללות, אפילו אגרוף קל בממיר היה שם, כל זה אך לשווא..
פתאום אחרי כמה לחיצות לא ברורות אני מזהה סימן חיים מהממיר.. השלט לא בידיי ולפתע הממיר עובר לערוץ 5, קופץ ל32, נכבה, נדלק, נכנס להקלטות, יוצא לערוץ 24 והווליום עולה יותר ויותר.. ואז באמצע מסיבה מזרחית בסלון ביתי אני קולט שבדילאיי מטורף הממיר מבצע את מה שלחצתי. אירוני משו אבל נתתי לממיר להביע את עצמו.. עובר לערוץ 60, נכנס להגדרות, ערוץ האופנה, אוכל, ערוץ הטיולים.. ממש עשה לי סקירה על נפלאות ה-yes.
דפיקות בדלת.. מישו נכנס.. ״היי לירן״ מזהה את הקול של אמא שלי.
״אמא הממיר נדפק! כל…״ מסתכל עלייה, היא מסתכלת עליי, הווליום עולה ועולה, עומד בגבי למסך הטלווזיה, לא יודע באיזה ערוץ הממיר השתקע כרגע אבל אמא שלי בוהה בו.. והיא קצת מופתעת ליתר דיוק..
״לירן..״
״כן?…״ עונה ותוך כדי מסתובב חזרה אל עבר המסך.. שנייה לפני שכבר ראיתי באיזה ערוץ הממיר בחר הפעם, הבנתי בזכות הווליום שהרעיד את הסלון, שזה לא משו שמתאים לסיטואציה.
לא חם אצלי בבית בעונה הזו של השנה, אבל שהסתובבתי לעבר אמי כבר הזעתי רבות.. ״תקשיבי אמא הממיר השתגע כבר חצי שעה ש..״ לא מסיים את המשפט ואמא קוטעת אותי- ״אני מבינה שלא מצליח לך לאחרונה עם בנות, אתה יודע שתמיד אתה יכול לשתף את אמא״
אז.. פאודה כבר לא בא לי לראות והטכנאי של היס שהיה פה לפני שעה קלה טוען שאין תקלה.. ומה איתי? אני נשארתי עם ההזיות והמבטים המוזרים מהממיר וקולות שבוקעים ממנו ברגעים שאנחנו לבד.. ״לירן תיזהר ממני בפעם הבאה שאתה מוציא עליי את העצבים שלך״