"את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים" פרק 38

פתאום דניאל התנתק ממני בבת אחת וקם , לא הבנתי מה קרה
"דניאל ?" קראתי אליו כמעט בלחישה
"עמיתי אני לא חושב שזה נכון"
"הבנתי אותך זה בסדר , המשכת הלאה , אתה כבר לא אוהב אותי"
"זה לא זה חיים שלי , אני פשוט לא רוצה שתעשי טעות שתתחרטי עלייה"
"אין סיכוי שאני אתחרט על רגע כלשהו איתך , אני אוהבת אותך" אמרתי בלב שלם והשפלתי מבט
"היי היי מה זה ההשפלת מבט הזו ? תרימי תראש" לחש כאשר התכופף לגובה עיניי
"כלום דניאל באמת , הכל בסדר הבנתי אותך , אני מצטערת לא ההייתי צריכה לעשות את זה"
"על מה את מצטערת יא משוגעת , רק רציתי להגיד שגם אני אוהב אותך"
הופתעתי למשמע אוזניי , הרמתי את ראשי מסתכלת עליו בהלם
"דניאל אתה חולה או משהו ? יש לך חום ?" בדקתי את ראשו
"תירגעי מטורפת נראלך שתצאי לי כל כך מהר מהלב , זה בסך הכל הפתיע אותי וחשבתי שזה עוד שיגעון רגעי שלך שאחרי זה תתחרטי עליו"
"דניאלי אני אוהבת אותך למרות הכל , תפסת את מקומך בליבי , ובזמן הקרוב לא חושבת שאצליח להוציא אותך ממנו"
"אין סיבה שתוציאי , חסר לך וכן! , מעכשיו נתנהג כשני בוגרים , בלי ריבים שטותיים , בלי להקשיב למה שאחרים אומרים , באים ומבררים קו.."
"בניגוד למה שעשית דניאל" קטעתי אותו
"אוחחחח שתקי כמה את מדברת את" התעצבן עליי והטיח את שפתיו על שפתיי
אוייי כמה שהתגעגעתי לדבר הזה! אין סיכוי שאני נותנת לו ללכת שוב כמו פעם , זהו דניאל שלי!
"באמת .. (נשיקה) שהתגעגעתי .. (נשיקה) אלייך .. (נשיקה) דניאל .. (נשיקה)"
"שאני אבין את עדיין מדברת ? שתקי קצת " התנתק ממני ואני רק התפקעתי מצחוק
"אוחחחח כמה שהתגעגעתי לצחוק המתגלגל שלך" תפס את לחיי וצבט אותן
"אחחח דניאל שחרר לי את הלחיים הן כואבות" התעצבנתי קלות
"טוב טוב עכשיו אחרי שחזרנו רשמית לאן יוצאים בערב?" שאל
"לאן יש לצאת צוצ?"
"לחגוג את החזרה שלנו , מה זה לאן?"
"חחחח אתה רוצה לחגוג ?"
"נו ברור חיים שלי , אז יאללה לאן ?" ביקש לדעת
"אממ מה שבאלך , לא אכפת לי"
"אוקיי אז יאללה יפה שלי אני זז , יש לך 5 שעות עד 8 תנצלי אותן"
"רגע מה מה לאן ?" אבל הוא כבר יצא מהחדר משאיר אותי תוהה ..