תמיד היה אותך- פרק 30

פרק 30- מה תרצי לשתות?
"כאן אתה מברמן?" שאלתי והסתכלתי מבעד לחלון על השלט הענקי שהתנוסס מעל דלת המועדון השחורה והכבדה.
"בערך. ברוכה הבאה למועדון טאטו!" הוא הכריז בהתרגשות.
השלט הגדול נדלק ועכשיו הבחנתי בצורות השבטיות שמצוירות עליו בגווני חום.
"נראה לי שזה קצת גדול עליי." אמרתי בחשש.
"שטויות, את תשתלבי בשניה." אמר לי עידו בביטול מעודד חלקית.
"עידו אתה מוכן לפתוח את הדלתות כוסרבאק?! אני מתבשל פה!" צעק לו נועם מהמושב האחורי הקטן שבו נדחפנו אני הוא וקוטר.
"סליחה סליחה." הוא מלמל ויצא מהאוטו על מנת לפתוח לנו את הדלת הישנה שכבר לא נפתחת מבפנים.
יצאנו כולנו וצעדנו לתוך המועדון.
סרקתי את המבנה, ואת שלושת הבמות הקטנות והמוארות שפוזרו על רחבת הריקודים. עברתי בעיניי על הקירות הצבועים בציורים מרהיבים של אינדיאנים ססגוניים.
עיניי התעקבו על ציור עיניה של ילדה קטנה שלחיה היו צבועים בפסים מלחמתיים ועל ראשה הייתה נוצה על סרט.
"את זה אדיר צייר." אמר לי עידו.
הבטתי בו מבולבלת.
"אדיר?"
"איציק!" קרא עידו והתעלם משאלתי.
"מה יא פרזיט?" צעק לו קול ממקום לו מוכר.
"הבאתי לך מישהי!" הוא צעק אל פנסי התאורה.
הרמתי גם אני את מבטי לשם והבחנתי בגבר המציץ מבין האורות הצבעוניים.
כעבור שניה הוא נעלם והופיע מולנו גבר בשנות הארבעים לחייו ניחשתי, לבוש בטישרט שחורה עם הלוגו של המועדון שהבליטה את שריריו המטופחים.
הבנים הלכו והתיישבו על הבר כאילו הם נמצאים פה כבר שנים. הנחתי שזה המצב.
הוא בחן את גופי ואני הרמתי את גבותיי לנוכח מבטו השופט.
"צריך משהו?" שאלתי אותו.
"גיל?" הוא שאל אותי בלי להתייחס אל מבטי או אל הגועל שנבע מקולי.
"18." עניתי לו בקצרה.
"איציק זאת לוטם אשרת, לוטם זה איציק, מנהל המועדון." עידו הציג בינינו.
"יש לך ניסיון בעבודה מאחורי הבר?" הוא שאל אותי ושילב את ידיו על חזהו.
"רק במסיבות ביתיות." אמרתי ושילבתי גם אני את ידיי.
"טוב. יש לך הזדמנות אחת. את עובדת בבר המרכזי. אם תשרדי הלילה, העבודה שלך. אם לא…" הוא אמר והחל להתהלך על הבר.
הלכתי אחריו.
"מזאת אומרת? אתה פשוט תתן לי להתחיל לעבוד?" שאלתי אותו במבט ספקני.
"אני נותן לך הזדמנות להראות לי שיש לך את מה שצריך." הוא הסתובב אליי.
הוא הסתכל עליי עוד כמה שניות ואז התכופף אל מעל הבר והושיט לי חזיית בגד ים עם דוגמה כמו שהייתה בשלט המועדון.
הרמתי גבה אל המשולשים שבידי ובחזרה אליו.
"אתה רוצה שאני אלבש את זה? בזמן שאני מברמנת?"
"מדים." הוא אמר בקצרה.
"אדיר ילמד אותך מה שאת צריכה לדעת." הוא אמר והלך.
"רגע, מי זה אדיר?" קראתי אחריו.
"עוד לא זוכרת מי אני? אני קצת נעלב." אדיר הופיע מאחורי הבר.
"אומייגאד." גלגלתי את עיניי.
"זה מתחיל להיות די מפחיד שאתה נמצא בכל מקום שאני נמצאת." תקפתי אותו.
"כוחו של הגורל." הוא משך בכתפיו.
"נו את רוצה ללמוד או לא?" הוא שאל אותי כשנשארתי לעמוד בעברו השני של הבר.
עליתי על כיסא וקיפצתי אל הצד של אדיר.
התסכלתי עליו בחוסר רצון.
הוא לבש מכנסי ברמודה שחורים ועניבת פפיון עם אותה הדוגמה של המעודון.
הוא נראה מדהים.
הסכלתי על שרירי החזה שלו וירדתי אט אט אל הבטן המשורטטת להפליא שלו.
"אתה אדיר שצייר את זה?" שאלתי והצבעתי על הציור של הילדה הקטנה.
"בכבודו ובעצמו." הוא הנהן.
"בואי נתחיל. זאת הקופה. כל פעם שמישהו מושיט לך כסף את מכניסה אותו אל הקופה ורושמת את הסכום שהכנסת. המגירה תיפתח אוטומטית אז תיזהרי לא לקבל ממנה מכה. חשוב שתישארי זריזה ועירנית ושתוודאי שכל מי שלוקח משקה ישלם לך." הוא הסביר והראה לי איך לתקתק בקופה את המספרים.
"מאיפה אני יודעת כמה עודף אני צריכה להחזיר?"
"כשאת תקלידי את המספרים בקופה השם של המשקה יעלה לך והגם העודף שאת צריכה לתת. המחירם כתובים פה, אבל זה בשביל הלקוחות."
הוא הסביר והצביע על לוח הגיר הגדול שהיה תלוי מעלינו ועליו כתובים כל מיני דברים בגיר לבן.
הרמתי אליו את מבטי, נזהרת לו לא להתרגש מהקרבה שהייתה בינינו.
הנהנתי לאיטי.
"אני עובד לידך. אין לך מה לדאוג. כל דבר שאת צריכה תבקשי ממני." הוא אמר לי ולא הסיט את עיניו החמימות מעיניי.
הנהנתי שוב.
הוא כחכחך בגרונו והתרחק ממני מעט כאילו הרגיש שטבעתי בעיניו.
"המשקאות הפופולרים לא ממש מסובכים, בירות, שוטים וודקה וכאלה. אם יש משהו שאת לא יודעת להכין, תגידי לי ואני אדריך אותך." הנהנתי שוב לא מסוגלת לפצות את פי לנוכח הביטחון והידע שהוא הפגין.
"נו?" נטע התיישב מולי.
"אני עובדת הערב ואם אני יצליח, אז התקבלתי." הסברתי לו.
"יא! מה אדיר עושה פה?" הוא אמר בקול רם מידי.
אדיר שניגב כוסות כמה מטרים מאיתנו הפנה אלינו את מבטו.
"נטע! מה קורה אחי?" הוא שאל וטפח לנטע על שכמו.
"הכל דבש. מה איתך? אתה לא בא אלינו יותר."
"אני לא מוזמן יותר." הוא אמר והסתכל עליי.
"מתי אי פעם היית מוזמן?" נשענתי על הבר.
"הוא צחקק והלך אל הבנים שעדיין ישבו על הבר.
"זה היה מגעיל. תהיי נחמדה אליו." נטע נזף בי.
"הוא נמצא בכל מקום." אמרתי ונשענתי עם מרפקיי על הבר.
"אל תעמידי פנים שאת לא מרוצה מזה." הוא אמר בחיוך מרוצה והלך ביהירות אל החברים שלו.
"ילדה! למה את לא לבושה?" צעק אליי איציק מלמעלה נאנחתי והלכתי לשירותי הבנות.
"איך לובשים את זה?" מלמלתי לעצמי בתוך התא.
לאחר שהתלבשתי וסידרתי את עצמי מול המראה בשירותי הבנות. יצאתי מהשירותים וזרקתי את חולצתי מתחת לבר."עוד משהו… אחד." אדיר אמר ובחן את גופי.
הסתכלתי אל מלבושיי והרמתי אליו את מבטי.
"מה?"
"סתם. כלום." הוא התעשת.
"עוד מעט המלצריות והרקדניות יבואו ותכירי אותן. כשמלצרית מוסרת לך הזמנה את לוקחת מגש שחור ושמה הכל עליו."
הנהנתי שוב.
"איך עד עכשיו?" שאל אותי עידו והתיישב על הכיסא השחור הגבוהה.
"עוד לא התחלתי לעבוד."
"אתה גם מברמן?" שאלתי אותו.
"לא. אני אחד מהרקדנים. בדרך כלל אני על הבמה הימנית." הוא הסתובב והצביע על הבמה המוארת באור לבן.
"אתה רקדן?" שאלתי בחיוך.
הוא הנהנן.
"והבנים לא עשו לך בעיות עם זה?" כיווצתי את גבותיי בשעשוע
"בהתחלה כן. ואז הם ראו כמה בנות אוהבות את זה. ועכשיו אני מלך הכוסיות." הוא אמר ביהירות ונשען על הכיסא עם ידיו פרושות.
"חי בסרט." טפח לו קוטר על הגב.
"ואוו!" שרק לי קוטר ובחן את גופי.
צחקקתי במבוכה.
אדיר הניח ברעש ארגז בירות על הבר והחל לסדר אותם.
"מה הבעיה שלו?" קוטר שאל.
"התקף קנאה קשה."
"אתם ביחד?" עידו כיווץ את גבותיו.
"ממש לא." אמרתי עיניי תקועות על גופו השרירי של אדיר.
"למה הוא כל כך חלק?" עיוותי את פרצופי.
"הבחור שחיין מקצועי." עידו הנהנן.
הקמט בין גבותיי התעצם עוד יותר.
"שחיין?" זה מסביר הרבה.
"מאמי!" שמעתי צעקה נשית מהכניסה.
הפניתי את מבטי וראיתי נערה לבושה כמוני בתוספת גופיה שחורה משוחררת.
היא ניגשה לנועם שדיבר עם נטע והדביקה לו נשיקה גדולה לשפתיים.
"זאת חברה של נועם, אנג'י." עידו הסביר כשראה אותי מסתכלת עליה.
"אנג'י!" הוא קרא לה.
"היי עידודי." היא אמרה בחיוך מהמם והתקרבה אלינו.
עם הגלים הבלונדינים שגלשו על כתפיה, ועור הברונזה החלק, היא הייתה יפיפיה מסחררת.
רגליה הארוכות וגופה הדקיק בהחלט עזרו לכך.
"אנג'י, זאת הברמנית החדשה, לוטם." הוא הציג בינינו.
"עוד לא ברמנית." אמרתי בחיוך ולחצתי את ידה.
"אני אנג'י הרקדנית היחידה בין חבורת הגברים שפה. אני מקווה שתישארי אותנו. אני צריכה ברמנית עם ראש על הכתפיים."היא קרצה לי בשובבות.
"מלכלכת עליי?" שאל אדיר לידי.
"היי מאמי!" היא קראה לו ונשקה ללחיו.
"אתה יודע שאני מתה עלייך." היא חייכה אליו.
"בסוף את תגרמי לחבר שלך לקנא." הוא קרץ לה.
"היית רוצה!" קרא אליו נועם מעברו השני של הבר.
אדיר גיחך ופנה לעיסוקיו.
"עידו! איפה כולם? עוד שניה יתחילו להגיע אנשים!" צעק איציק מלמעלה.
"ליטל ורוני בחופש ורונן לא עונה לי!" הוא צעק לו בחזרה עוד כמה שמות לא מוכרים.
"אז תתקשר אליו שוב! אנשים אמורים להתחיל להגיע!" הוא צעק מלמעלה.
"אני הולכת להתארגן!" אמרה אנג'י בעליצות ועזבה אותנו.
"אתה נשאר?" שאל עידו את רוטק.
"נראה לך שאני יפספס הזדמנות לראות אותך מנענע על הבמה?" הוא דחק בכתפו של עידו.
"תמיד ידעתי שאתה דלוק עליי." עידו אמר וכיווץ את שפתיו לנשיקה.
גיחכתי לנוכח התנהגותם המטופשת.
"אני הולך. תתפסי טרמפ הביתה עם עידו. או עם אדיר." קרץ לי נטע.
צימצמתי אליו את עיני והוצאתי את לשוני.
"יאללה לעבודה!" קרא עידו וקם מהבר.
אנשים החלו לטפטף פנימה עד שהתמלא המקום.
בחצי השעה הראשונה העבודה שלי הייתה קלה וההזמנות הגיעו בקצב נורמלי.
אבל כשהלהיטים הגדולים החלו להופיע ברמקולים, אי אפשר היה לראות את הרצפה.
לא הייתה שניה שבה לא התרוצצתי בין בקבוק לבקבוק מלקוח ללקוח.
בין לבין הגנבתי מבטים חטופים לאדיר שעבד גם הוא במרץ.
משמאלי הופיע בחור חדש שלא הכרתי, אך לא היה לי כל כך זמן לוודא מי הוא.
הסתכלתי על רחבת המועדון בעודי מערבבת קוקטייל עד שהרגשתי שנושרות לי הידיים.
אנג'י רקדה על הבמה האמצעית כשמסביבה קהל של אנשים.
עידו, כמו שהוא אמר, הופיע על הבמה הימנית. והאמת, הייתי מופתעת מכמה טוב הוא היה.
על הבמה השמאלית רקד עוד בחור שלא הכרתי.
המשכתי לעבוד בקדחנות עד אחרוני הלקוחות.
אנג'י התיישבה מולי על הכיסא, מתנשפת ומיוזעת.
"מה את רוצה מותק?" שאלתי אותה ותקתקתי את התשלום האחרון שגביתי בקופה מושיטה לו את העודף.
"וויסקי סאואר ושוט בבקשה." היא אמרה בחיוך.
"היית מצוינת." אמרתי לה בעודי מוזגת את הנוזל השקוף אל הכוס מניחה אותו לפניה.
"תודה תודה. איך היה לך?" היא שאלה ושתתה את הכל בלגימה אחת מיד לאחר שהורידה את השוט אל פיה.
"הסתדרתי. אני חושבת." גיחכתי אליה.
הסתכלתי על הכוס המלאה בשטרות ומטבעות שהייתה לידה.
"מאיפה זה צץ?" שאלתי והצבעתי על הכוס הגדושה.
"זה שלך מותק. טיפים." היא אמרה ודחפה בידה את הכוס אל כיווני.
"כל זה, שלי?" שאלתי והוצאתי כמה שטרות של עשרים מהכוס.
"הכל." אדיר הופיע לידי.
עורו החשוף נצץ מזיעה ואני התקישיתי לשלוט בקצב ליבי המואץ.
"את צריכה טרמפ הביתה?" שאלה אותי אנג'י ולבשה את חולצתה.
הצצתי בשעון הקיר שמעליי.
השעה הייתה שלוש בלילה.
"אני רוצה לדבר עם איציק קודם. זה בסדר תיסעי." אמרתי לה.
"את בטוחה?" היא שאלה כשנועם נעמד לידה מוכן ללכת.
"זה בסדר. אני אקח אותה." אדיר אמר.
"אני לא רוצה שתחכה לי." אמרתי לו.
"יש לי עוד כמה דברים לעשות פה. לכי תדברי איתו אני אהיה כאן." הוא אמר.
"אוקיי." אמרתי ויצאתי מאחורי הבר.
"לילה טוב לוטי!" נופפה לי אנג'י בדרכה החוצה כשידה האחת כרוכה סביב נועם.
עליתי במדרגות אל המשרד של איציק.
"אתה לא יכול לאחר ככה רונן. אני מאבד מההכנסות שלי." שמעתי את איציק.
הצצתי מבעד לדלת וראיתי אותו מדבר עם הבחור שהה לידי בבר.
"אויש נו איציק. אני מכניס לך יותר כסף ממה שכולם עושים פה." רונן אמר בביטול.
דפקתי על הדלת ופתחתי אותה.
"איציק? אני צריכה לדבר איתך על המשך העבודה." אמרתי לו.
התכווצתי תחת מבטו הממזרי שרונן נעץ בי מהכיסא.
"חכי רגע." הוא הרים את שפורפרת הטלפון השחורה ומלמל כמה דברים לתוכה.
"בדר ילדונת, בואי מחר בתשע. נסגור דברים אז." הוא אמר ורשם כמה דברים בפנקס עור שחור.
"עוד משהו?" הוא הרים אליי את מבטו.
"אממ לא. לילה טוב." אמרתי בבילבול.
ירדתי במדרגות.
"נו מה הוא אמר?" שאל אותי אדיר.
"הוא העסיק אותי. נראה לי." אמרתי.
לא יכולתי שלא לקלל את עצמי על האכזבה שחשתי כשראיתי אותו לבוש.
"נו זה מעולה." הוא יצא מהבר.
"איציק הלכנו!" הוא צעק לו.
"ביי!" הוא צעק בחזרה.
הצינה של השעות הקטנות של הבוקר היכתה בעורי.
עכשיו הבחנתי במכוניתו של אדיר חונה מעבר לפינה.
"לא ידעתי שאתה עובד פה." אמרתי לו כשצעדנו למכונית.
"זה משלם את החשבונות." הוא משך בכתפיו.
סרקתי את פניו בחשיכה.
הוא היה כל כך יפה.
המכונית צפצפה כשפתח לי את הדלת.
נכנסתי והתיישבתי על כיסא העור הקריר.
תחושה מרגיעה עטפה אותי.
אדיר התיישב לידי והחלנו בנסיעה.
שקט טעון עמד באוויר.
"תודה." אמרתי בשקט שהוא עצר לפני ביתי.
"את צריכה שאני יאסוף אותך לפני העבודה מחר?" הוא שאל.
הנהנתי לאחר כמה שניות.
"אני צריכה להיות שם בתשע."
"אין בעיה. לילה טוב לוטם." הוא אמר.
"לילה טוב." לחשתי ונכנסתי לביתי.
השתרעתי על הספה וכיסיתי את עיניי בידיי.
מה את עושה לעצמך לוטם?