משועבדים למודרניות

אני ואתה וכולנו בעצם
משועבדים לחברה המודרנית
לחברה המכנית והתעשייתית והקרה
כבולים בשלשלאות לתוך האידיאלים הנורמטיביים
מה שזה לא אומר
אנחנו משועבדים לחיצוניות ולשטחיות
למראית עין של נורמאליות
אנו שאובים למערובלת ביקורתית ומשמיצה
כל הזמן אתה צריך לדאוג לאיך אתה נראה
ומה שאתה אומר
ואיך שאתה אומר את מה שאתה אומר
צריך ללכת כל הזמן על קליפות ביצים
להיזהר על עצמך להיזהר על אחרים
שמא יחשבו שאתה מוזר
שאתה שונה שאתה לא כמוהם
ואם אתה לא כמוהם אז מה ?
מה הדבר הכי גרוע שיקרה אם נהיה מי שאנחנו ?
אף אחד לא מרגיש כלום יותר
ולאף אחד אין חברים אמיתיים
אנחנו עבדים של החברה המודרנית
אני ואתה
משועבדים לציפיות של כולם לשלמות
מהציפיות שלנו כלפי עצמנו לשלמות
זה כבר הפך להיות ממש כמו מפעל
מדכא את אישיותינו וזורק את החלומות לפח
צריך לקרוא לזה המפלצת הטכנולוגית
ששינתה והרסה את הכל
שמקיפה אותנו כל הזמן במודל האנושי האידיאלי
שאליו אנחנו שואפים ואליו צריך לשאוף
מכריחה אותנו להתנהג בצורה מסוימת
וצועקת עלינו על כמה שאנחנו לא בסדר
היא הרחיקה ביננו
הרחיקה לבבות ואנשים
כיבתה את הניצוץ שבעיננו
הכל כל כך שטחי כמו פלקט
המפעל מוציא את כולנו בדיוק אותו הדבר
בלי דופי ובלי שינוי
והטעויות והשגיאות והאאוטסיידרים
הם אני ואתה
כולם אותו הדבר והמפעל פסח עלינו
בגלל זה אנחנו סובלים
כי אנחנו לא אותו הדבר כמותם
ולעולם גם לא נהיה