עצוב לי לבד

עצוב לי שאתה לא פה
עצוב לי נורא ואני אפילו לא יודעת למה
אף פעם לא היית פה
אף פעם לא היינו יחד
אבל אני צריכה אותך
כבר חודשיים בערך שיש ביננו משהו
אבל הוא נתקע
כאילו אני ואתה הולכים במבוך
מבוך שמוכר לנו כבר
אבל בכל פעם נתקעים באותו מבוי סתום
חודשיים של קר וחם
של כן ולא
של רמיזות של קריצות
אבל בסופו של דבר
של כלום
אני לא יכולה להפסיק לחשוב עלייך
על הצלקת הקטנה שמעל לשפה העליונה שלך
על הצמידים שמעטרים את ידיך
על השרירים שלך
על החיוך שלך
אני אוהבת להיות מאוהבת
אוהבת ושונאת
אוהבת את ההרגשה הזאת בבטן
שאני מקבלת בכל פעם שאני רואה אותך
את החיוך התמידי שלי כשאתה בסביבה
העיניים שלי נוצצות מרוב התרגשות
שונאת את הציפייה למשהו
את ההתאכזבות הלא מוסברת
כשאתה לא מתייחס אלי
כמה הלב שלי נחמץ
כמה הוא נשבר
כמה אני בוכה מבפנים
ובוא ברגע שאתה מחייך אלי
או מעניק לי מבט אחד קצר
פתאום יש קשת בתוכי
הבאת דבק כדי לחבר את ליבי
פתאום הכל בסדר
אני מתמלאת בחום פנימי כזה
בהרגשה נעימה
כמו להיות עטופה בשמיכת פוך
או ההרגשה של לשתות שוקו חם
וברגע שאתה מסובב את מבטך
כל העצב חוזר
אני נובלת
השקית אותי בתשומת ליבך
ואז זנחת אותי
עצוב לי שאתה לא פה
אתה אפילו לא צריך להגיד שום דבר
כדי לגרום לי להרגיש טוב יותר
רק להיות פה ולא להגיד כלום
זה מספיק
הנוכחות שלך בלבד
יכולה להאיר את יומי