בלתי נשכחים – פרק 7

ליאה עמדה בקסיסת ציפורניים , היא לא ראתה את אביתר כבר יותר מחצי שנה , היא תמיד ידעה שהוא מאוהב בה , אך מעולם לא פתחה איתו את הנושא , היה לה נוח לדעת שהוא תמיד יהיה שם בשבילה , אבל היא אף פעם לא רצתה משהו מעבר.
יום שבת , והחניכים מבלים מחוץ לפנימיה , היא מתחה מעט את השמלה הירוקה הקצרה שמתוכה יצא צאוורון לבן.
״ליה״ היא שמעה קול , היא הבחינה בבחור מולה שמציץ מתוך חלון מכונית הרכב , זה היה הוא .
הוא יצא בטריקת הדלת ממושב הנהג , מתקדם אליה בזרועות פתוחות לחיבוק .
״יפה שלי״ הוא פלט מפיו שראשו קבור בצווארה , מסניף את ריח השיער הנעים .
היא הביטה בו כשהתנתקו מהחיבוק , היו לו עיניי דבש ובלורית קצרה ושחורה .
ריח בושם גברי ונעים נטף ממנו , חיוך חושף שיניים לבנות .
היא יכלה להרגיש מעט מתח למראהו ,
״מי זה האפס הזה?״ הוא שאל כשהתקדמו אל תוך הפנימיה .
״אני לא יודעת אבי , אני בקושי מכירה אותו ,אבל הוא …״ באה לסיים את המשפט אבל אז חשבה שזה יפגע בו.
״הוא עושה לך את זה״ סיים את המשפט ברצינות אביתר.
״כן״נאנחה לבסוף.
עוז חיבק את רוני בזרוע אחת ,
״היית צריכה לצאת איתם למסיבה אתמול״הוא אמר .
״כן . אבל אז ראיתי שאתה פשוט לבד פה , ואני הולכת לבלות ״ היא אמרה בטון כנה.
״אני לא אוהב את זה רוני״ הוא אמר בפנים מרצינות ״אני לא אוהב את זה שאת מפתחת תלותיות , ומוכנה לוותר על דברים בשבילי , אני מקבל כסף על להישאר פה״.
״אני לא … אני באמת לא״ שיקרה רוני , הו כמה שאתה צודק , חשבה לעצמה.
״גם לא אהבתי את השמלה הקצרה שלבשת אתמול״ הוא חייך אליה.
״באמת?״שאלה בחצי חיוך , אכפת לו ממנה.
״לא״צחקק ״מה אכפת לי״משך בכתפיו.
הם צעדו עד שנתקלו בשתי דמויות מולם , זו היתה ליה ולידה גבר שעוטף אותה בזרעותיו.
״אהלן״ פלט עוז בפנים רציניות .
״אהלן״ השיבה ליה בפנים לחוצות .
״שבת שלום״ הוא הוסיף עובר אותה כאילו לא היתה , לא מאמין שיש לה חבר שמעולם לא שמע עליו , והיא אשכרה העזה לחטט לן בעניינים אתמול .
ליה נאנחה , לא מבינה מדוע היחס הזה הגיע לה , היא חשה קור ורצינות בטון קולו.
״זה המזדיין?״ שאל אביתר בחזה נפוח.
״כן ״ היא נשמה עמוק.
״פוץ מוזר , תופס תחת ״ מלמל אביתר .
״זה בדיוק מה שחשבתי ביום הראשון שראיתי אותו״ אמרה .
״הוא לא מגיע לך ליה , את הרבה יותר מזה״ אביתר נעצר מהליכתו מתקרב לפניה של ליה .
ליה עצמה את עיניה לנשימות המנתה הנעימות שלו , היא ראתה נשיקה שהולכת לבוא, משהו ברגליים שלה לא רצה לזוז , היא לא ידעה אם זו העובדה שאביתר נראה כל כך טוב פתאום , הוא הרצון שעוז יראה אותם מתנשקים .
אביתר העביר אצבע על קצוות שיערותיה שנפלו על פניה , הוא הניח אותם מאחורי אוזנה , מעביר יד שניה על גבה , צמרמורת עברה בגבה ושיערותיה סמרו .
״את הרבה יותר מזה״ רכן כמעט לנשיקה ואז התרחק .
היא הביטה בו במבט שואל ,
״תאמיני לי , עשיתי טעות שבאתי לפה״ הוא מלמל מתרחק במבט מעט זעום.
״מה קורה לך?״היא נשארה במקומה , תוהה מה עובר גם עליו.
״יש לי חברה ליה !״הוא ירה את המשפט בבת אחת בצעקה.
ליה הביטה בו בשתיקה , רק לא זה , חשבה לעצמה.
״אין לי מושג למה התקשרתי אליך , ולמה באתי כמו אפס עד לפה , אבל באתי , יש לי חברה חודשיים אחרי שאמרת שאת לא מרגישה אלי אותו דבר״ הוא אמר
״אז ראיתי בחורה שדומה לך , עם התספורת קרה הזו , שיער חלק ועיניים אפורות עמוקות כמו שלך , חיפשתי לשכוח . אז הלכתי אליה , ואנחנו חברים שש חודשים כבר״.
״אז למה לא אמרת לי כל הזמן הזה?״ליה חשה את העצבים בגופה.
״כי את תמיד כל כך מלאה ברגשות שלך . שאני לא רוצה לעצור את השטף .
ואז אני מעודד אותך , ומבקר אותך , ושוכח מכולם כמו אגואיסט מסריח ״ היא הבחינה בידיים הלחוצות שלו עם וורידים ושרירים בולטים .
היא בלעה מעט רוק למראה המסוקס שלו .
״את מוציאה את המניאק שבי ליה , בכל פעם שאני מדבר איתך אני שוכח מכולם״ הוא התקרב אליה בולע מעט רוק , והלסת שלו הקשתה .
״תסע אליה אבי , אני מעולם לא אתן לך מה שאתה רוצה ״ היא אמרה בקול שקט .
״אני לא יכול לדבר איתך יותר , את מבינה?״הוא הרים את גבותיו,מלטף את שיערה.
היא עקבה עם ראשה אחר ידו המלטפת , והנהנה בראשה.
היא ליוותה אותו עד לכניסת הפנימיה , מבחינה בו נכנס אל המכונית , למה היא כזאת מטומטמת , למה היא לא מעריכה את מי שאוהב אותה ?.
״מי זה?״שמעה קול קשוח .
״מה זה עניינך?״ חיקתה את קולו .
״אל תכניסי לפה גברים , את יודעת את הנהלים ״ עוז פלט .
״תלך לעזעזל עוז״ היא אמרה בקול רועד מתנגשת בחוזקה בכתפו ועוברת אותו.