ארץ חדשה

4/11/2020 21:43, חדר חקירות, ירושלים
חוקר: לידיעתך השיחה הזאת מוקלטת. אתה רוצה לספר לי מה עשית היום בשעה 7 בערב?
שתיקה
חוקר: כלום? איך שאתה רוצה.. אני אתחיל. היום בשעה 19:04 יצא ראש הממשלה מעצרת השלום השנתית בבנייני האומה. בדרכו החוצה הוא נורה מטווח קצר שלוש פעמים. עדי ראיה תיארו את היורה כגבר גבוה בשנות ה20 לחייו, חבוש כיפה ובעל שיער ארוך ומתולתל. דומה לך הייתי אומר.
נחקר: "גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע– כִּי-אַתָּה עִמָּדִי"
חוקר: יפה מאוד. אתה נראה מאוד רגוע יחסית לאדם שהולך להיתלות בקרוב.
תליות היו דבר שבשגרה מאז שהממשלה אישרה את חוק גזר דין המוות
נחקר: אין לך, בשר ודם, כל זכות להחליט מי יחיה ומי ימות, וחוץ מזה, אין שום ראיה שאני זה שיריתי חוץ מכמה עדים משוחדים. כל כך פשוט לתפור עלי את הרצח, לעשות ממני שעיר לעזאזל. המדינה תמיד רדפה אותנו, תמיד היינו אזרחים סוג ב', מתנחלים שכמונו…
כן, הנחקר שלנו מתנחל. נולד בנווה דקלים בשנת 1994. 11 שנים אחר כך, פונה מביתו במסגרת תכנית ההתנתקות. את שארית ילדותו העביר בקרוואנים שונים שהרי ישראל מעולם לא דאגה למפונים, עד שבגיל 17 עזב את הבית והלך לגור עם חבריו לצרה ביהודה ושומרון. הוא היה חבר במה שנקרא אז "נוער הגבעות". הוא וחבריו בנו מאחז אחר מאחז, השחיתו מסגדים ועקרו עצי זית של איכרים פלסטינאים. הוא מעולם לא עזב את שטחי יהודה ושומרון. חדרי חקירות לא היו זרים לו.
חוקר: אז, ספר לי איפה היית בשעת הירי, מר… איך אמרת שקוראים לך?
נחקר: ארנון גאוורסקי.
חוקר: מר גאוורסקי. איפה היית היום בשעה 19:04?
המבטא הכבד של החוקר הקשה לעיתים על הבנת דבריו. חדר החקירות היה קטן וקר. האזיקים טרם הורדו מידיו של ארנון. שמירה על זכויות הפרט אינה דבר נפוץ במדינה.
נחקר: איפה הייתי? הייתי בבית שלי. נחתי. עד שהסוכנים החזירים האלה לקחו אותי משם ו..
החוקר חבט בארנון.
חוקר: אתה יכול לחזור על זה בבקשה? הדבר האחרון ששמעתי היה שהשוטרים הגיבורים הגיעו לבית שלך.
החוקר שלנו היה סוכן לשעבר. הוא היה ידוע כאחד הסוכנים המוצלחים, כמו כן האכזריים של המשטרה החשאית. אבל מישהו למעלה לא אהב את הכוח הרב שהוא צבר בשטח והוא הורד לתפקיד חוקר.רצונם של אנשי ההנהגה תמיד התגשם.
נחקר: אז כמו שאמרתי, הייתי בבית עד שהשוטרים הביאו אותי הנה.
חוקר: תשמע, טביעות האצבעות שלך נמצאו על האקדח, אז אל תנסה למכור לי את האליבי שלך. אנחנו יודעים שאתה זה שביצע את ניסיון הרצח. הבעיה היא שרק אדם שקרוב לראש הממשלה ידע מתי ומאיפה הוא יצא מבנייני האומה. אנחנו יודעים שנעזרת במישהו מבפנים. יש לך שתי אפשרויות, להמשיך לשקר לי ולהיתלות בכיכר העיר או לעזור לי לעזור לך, אולי תזכה להעביר את חייך בכלא אם תשתף איתי פעולה.
חצי חיוך עלה על פניו של ארנון.
נחקר: לעזור לך? למה לי לעזור לך? מקומי בעולם הבא מובטח. אני לא מפחד מהמוות שאתה והמדינה שאתה מייצג תכפו עליי. מושחתים.. הרי גם אם אוכיח שאני חף מפשע גזרתם כבר את הגורל שלי. כמוני ניתלו כבר מספיק, המדינה הזאת רקובה מהיסוד. הממשלה עושה ככל העולה על רוחה, והמשטרה החשאית מחסלת כל מתנגד. אין למדינה הזאת שום זכות קיום. גם השלום שלכם הוא שלום קר ומזויף. שנים יכולתם להביא לשלום, כל המתים משני הצדדים, ואח שלי ביניהם, נשמותיהם על חשבונכם. השרים לא לוקחים אחריות על מחדלים וחלקם אף הורשעו בפלילים. בעלי ההון מנהלים את המדינה הזאת, האנשים העובדים הפכו לעבדים של הממשלה. העניים נהיים עניים יותר והעשירים עשירים יותר, וראש הממשלה הבן זונה הזה ….
ארנון עצר את עצמו, והמשיך כעבור כמה רגעים בטון חלש ורגוע
תמיד הייתי השונה בחברה שבה חייתי. השעיר לעזאזל, חסר ההשכלה, המתנחל. אך תמיד נלחמתי על מה שאני מאמין בו. תעשו בי כרצונכם, אני לא אוסיף לדבר על מה שקרה לראש הממשלה הנערץ שלנו.
חוקר: איך שאתה רוצה מר גאוורסקי, אל תגיד שלא רציתי לעזור לך.
ארנון עבר מסכת עינויים קשה מאוד בידי סוכני המשטרה החשאית, שהיו ידועים בעולם כמענים מוכשרים. המדינה הסתירה את קיומו של העציר ארנון גווארסקי מידי הציבור, וטענה כי ראש הממשלה נורה בשוגג על ידי אחד ממאבטחיו. כעבור זמן מה מת ארנון בכלא. המדינה טוענת כי התאבד, אך המדינה נוטה לשקר..
ארנון היה היהודי הראשון שמת בכלא פלסטינאי. חוקרו, אחמד חאמדן, חזר לאחר הפרשייה לתפקידו כסוכן המשטרה החשאית של הפת"ח. ראש הממשלה, אבו מאזן, התאושש מניסיון החיסול בדיוק בזמן לביקורו בישראל.
19/3/2013 ,23:41 משכן ראש הממשלה, ירושלים.
ראש ממשלת ישראל מתעורר בבהלה מהחלום הנורא שלו. "ידעתי שאסור לתת להם מדינה" אומר לעצמו בסיפוק, וחוזר לישון.