מורדת בגלגלים-פרק 7

למה וויל שונה?
ג'ון מכיר אותי כבר יותר משתיים עשרה שנה. מאז שהייתי בת שלוש הוא הנהג שלנו ובן בית אצלנו.
אני הייתי ילדה קשה, אבל הוא ידע איך להתמודד איתי. אבל פעם אחת, כשקרא לי ברברה, זה נגמר בבית חולים. אני לא הייתי זו שהייתה צריכה טיפול.
אז מה קרה לי היום עם וויל? איך הוא לא הגיע לבית חולים עדיין?
"זה מין פיצוי על השם שלו.." תירצתי לג'ון אך הבלבול נשאר בפניו.
"קוראים לו פטריק וויליאם אוונס." ניסיתי להסביר. "אז אם הוא קורא לי ריילי, אני אקרא לו וויל. אבל כשהוא קורא לי ברברה, אני אקרא לו פטריק." ג'ון לא הראה סימן שהבין, אך עזב את הנושא.
"מתי אמא שלי ביקשה שתחזיר אותה?" שאלתי אותו. הוא ענה לי שהיא אמרה לו שתודיע לו כשתצטרך.
ניסיתי להעביר את עצמי ברחבי הבית. אך לא היה דבר שלא עשיתי. את כל הספרים קראתי, ואת כל הסרטים ראיתי.
רציתי לעשות דבר אחד. רציתי לרוץ.
אבל זה לא אפשרי.
שבועיים אחרי התאונה הכניסו אותי לניתוח. הרופאים אמרו שהכניסו אותי רק אחרי שלא הייתי בסכנת חיים, ולוודא שלא יהיה צורך בכריתה. עכשיו אני צריכה לחכות. אמרו לנו בבית החולים שבגלל שהפגיעה שלי הייתה בעצמות בעיקרה, רק חודשיים לאחר הניתוח יוכלו לדעת אם העצמות מתאחות ומתחזקות, אבל זה לא בטוח. יש את האפשרות שהוא לא ישפיע כלל. ורק בעוד חודש אני אוכל לדעת.
אמא לא חזרה הבייתה באותו יום. כשדיברנו בטלפון היא אמרה שזה בגלל הסדרה החדשה, אבל אני ידעתי שזה לא בגלל הסדרה. שמעתי את זה בקול של אימא. זה היה בגלל הסיפור עם אבא שלי.
אימא שלי שחקנית מעולה, אבל היא עדיין אימא שלי. היא יכולה לשחק איזו דמות רעה שתצטרך, ותעשה את זה טוב. אבל מאחורי הקלעים היא תוודא שהיא לא פגעה באף אחד.
******
הימים עוברים והלימודים נמשכים.
כבר התרגלתי לנוכחותו של וויל לידי, וגם לבנות שמחרחרות סביבו. התרגלתי גם לכיסא בגלגלים, ידעתי לעבור אי אלו פניות ומהמורות, גם בגשמי הקיץ.
באחד הימים, שמענו את מנהלת התיכון בכריזה. תלמידי שכבת י', נא להגיע מיד לאודיטוריום. כל תלמידי שכבת י' להגיע מיד לאודיטוריום."
כל תלמידי שכבת י' צריכים להגיע לאודיטוריום המדורג. ריילי שפרד מתבקשת לשבת בכניסה כיוון ששם יש מקומות לנכים. אך הגברת ריילי שפרד לא רואה מרחוק.