אגם בנעלים של סינדרלה-חלק ט"ו עונה 2

התעוררתי עם קרניה הריאשונות של השמש, הן ליטפו אותי ונזכרתי שאני הולכת אולי לפגוש היום את ג׳ון. חייכתי וניגשתי לחדרה של מאיה. היא הייתה ערה וכבר לבושה. היא סימנה לי להתכרב והגישה לי חבילת בגדים. שמתי לב שהיא לובשת מעיל, ושהיא שמה בין בגדי סוודר. הרמתי גבה כשאני מסמלת על הסוודר. "אה.. החורף מתחיל קצת" היא ענתה. ניגשתי לשרותים והנחתי את הבגדים על השיש. התקלחתי בזריזות ולבשתי. חצאית נפנף כחולה של מאיה שנפלה לי מעט אז קשרתי אותה. לבשתי חולצה דקה ומעליה סוודר של מאיה שכירבל אותי. נכנסתי לחדרה מחוייכת, ואילו היא עיקמה את אפה. היא הגישה לי טיץ שחור גרבים והוציאו ממגירה נעלי טימברלנד. למזלי היינו באותה מידה. אז לבשתי הכל בזריזות. היא ראתה שהחצאית נופלת לי אז היא הביאה לי סיכת ביטחון הודתי לה וחיברתי לחצאית. "יאלה יצאנו?" היא שאלה והלכה לכיוון הדלת. היא יצאהואני אחריה. "מהר." היא לחשה "לפני שאבי היתעורר." ירדנו במדרגות בזריזות. היא רשמה פתק לאמיעד. 'אבא יצאתי, לקחתי איתי את אגם כי אני ציכה את העזרה שלה..אוהבת ביתך מאיה.' היא חתמה ויצאנו לחנית הרכב. היא נכנסה לאוטו שלה האדום, נכנסתי אחריה בפחד מסויים. היא התניע וגלשה במהירות לכביש הראשי. הגג הפתוח למזלי היה סגור כי ראיתי איך טיפות אחדות מנקות את העולם. היא ירדה לדרך צדדית, והגיע לבניין רועה שהיה הכתובת שלנו. היא נגעלה מעט אך בכל זאת יצא מהרכב. בניינים רבים עם גרפיטי, ניראו סביבנו. שקיות של חטיפים היתעופפו ובקבוקי בירה רשרשו, מעט אפר סיגריה קישט את המדרכות. ראיתי את פניה של מאיה מחליפות צבעים מרוב גועל. "את יכולה לחזור לאוט אם אני יזדקק לעזרה אני יצעק 1234" הקלתי עליה כי היא נאנחה וחזרה בריצה לאוטו. אילו אני פתחתי את הדלת של הבנין שהיה הכתובת, מבטוח הכל היה נראה שונה.