השמועה

בוקר טוב היום ה12.9.15, אני יושב בבוקר של שבת וחושב לי את אותן מחשבות לא פשוטות שנמשכות מזה כמעט 6 שנים.
שלום קוראים לי …. ואני סטרייט, לא הומו, לא הומוסקסואל, לא B, לא D או E אני פשוט סטרייט, לא שיש לי משו נגד הומואים, אבל אני מודה בחלקי אני אוהב נשים וכן בא לי לצעוק את זה.
מוזר נכון? מוזר שבן אדם צריך לצעוק אני סטרייט כאילו הוא יוצא מארונית, כאילו אנחנו חיים בעולם שדווקא סטרייט הוא השונה והמוזר, הלא רגיל, זה שצריך ללמוד עליו ועל צרכיו, להביא לכך שחוקים יתעגלו כדי שיהיה חלק מהחברה… נכון המצב בעולמנו הוא לא כזה, אך כמו שאתם יודעים בתוך עולמנו קיימים עוד כמה עשרות מיליונים של מיליוני עולמות קטנים שכל אדם חווה ללא ידיעה של האחר שהולך לידו ברחוב, ישנם מחשבות, טעיות שאף אחד לא אומר לזה שלידו, אלא אם הוא מספיק חזק כדי לשתף.
אז מאותו יום, שעה דקה או שניה קיבלתי סטירה מצלצלת מהחיים כאשר הבנתי שסביבי מתנהלת שמועה יזומה, אני לא יודע למה, אולי זה מקרה או איזה סרטון אבל מה שבטוח משו הדליק את השריפה, משו הבעיר את השממה, השממה שהייתי רגועה ויפה, טבעית לי, הייתי נער מקובל אהוב שאנשים יסתכלו עליו בחיבה גדולה, מצחיק נאמן אבל גם קצת כמו שאומרים "ילד חרא" ברגעים מסויימים אך מאמצע שירותי בצבא הכל השתנה וכבר כמעט במשך 6 שנים אני חיי בבועה שלי, מדבר לעצמי, לומד את עצמי, לומד להתמקד חזק חזק בחצי כוס המלאה להנות ממה שקיים ולהתמקד בו ודווקא עכשיו אחרי שהרגשתי משוחרר מכל זה עדין יש רסיסים של רועה שפוגעים בי, אני עודף אותן אבל פשוט כבר בא לי להקיא הכל החוצה.
ערור אותו היום שהוריד אותי לקרשים, ערורה אותה תקופה של בדידות של חוסר חשק, של כאבים ובחילות, סיוטים וסרטים שקשה לתאר במילים מה עשו לי, על הטוב שעשו ועל הרע ומר שבהם.
ערורים אותם אנשים מקרובים ועד רחוקים שלא פוצעם פה ואומרים: "איתמר שמעתי שאמרו… מישו דיבר עליך מאחורי גבך… תקשיב יש עליך שמועה… ראיתי סרטון, ראיתי תמונה , קראתי מכתב, שמעתי בדיחה… " ערורים ערורים ערורים!!!
אז כן אני לא אומר שלא ניסיתי לבדוק אבל בחכה שום דבר לא עלה, אותם פרצופים מבוהטים על האמירות שלי: " מה???…מאיפה שמעת דבר כזה???… אני לא שמעתי כלום… אני חושב שזה בעבר ותמשיך קדימה…" רק חבר אחד ששיתפתי זרק "שמעתי פעם משו… אבל זה עבר נשכח", לא תחקרתי אותו לא נכנסתי בו כי הרגשתי פחד מסוים (חלק מהחלושה וחוסר הביטחון שנוצר לי) ושאין לי רצון לאבד אדם כזה.
האופי שלי, הסומק בלחיים, הרבה דברים לא רק מנטליים גם ביולוגים קרו לי, הייתי חלש, חלש מאוד, שבור, שבור מאוד, מנוכר לא נעים חצי חיוך חצי דמעה, לא יודע אולי אני באמת כזה אולי יש משו בשמועה הנוראה, כבר הייתי לגמרה מסוחרר, נכון היו בנות שבאו והלכו, לפעמים אפילו בגלל השמועה פתאום נעלמו, קיימתי יחסי מין אני לא נזיר אבל משו בלב לא הרפה, התחושה של המבט של אותם אנשים, התחושה של מה אתם חושבים ולמה לעזאזל!!!!
התחלתי לעשן, לעשן כדי לשכוח, כל ערב כדי לא לחלום, הייתי מעשן כדי לא לחשוב לא לדעת לא לראות את המציאות בתמונות בראש תוך כדי שינה, מה שהיה גורם לי להיכנס עוד יותר לתוך הסרט שהחיים בנו לי.
הסטלה הייתה משוגעת היו ימים שמרוב שהייתי אפתי לא הסתכלתי לאנשים בעיינים, לא ידעתי מזה אישונים!!! פחדתי שיש לי איזה אות קין על המצח שגומרת אותי כל פעם מחדש.
ואז הגיעה …. אהובת ליבי שהכניסה אור לחיי, שהכניסה שמחה, הייתי מאוהב, הייתי מרוגש הייתי בחלום, לא האמנתי שבחורה כ"כ יפה, פשוט רוצה אותי להיות איתי והכי חשוב לאהוב אותי חזק חזק אליה, אני כן רוצה לומר פה שגם הדרך שעשינו יחד במהלך השלוש שנים לא הייתה פשוטה, אבל אין לזה כל קשר לשמועה זה בעיקר היו חיי זוגיות של שני אנשים מאוד אמוציונלים, אבל ברוך ה… וטפו טפו הכול על גביי הסוס בדרך לשקיעה.
אני אוהב אותה את …. שלי בגלל המון דברים אבל בעיקר בגלל שהיא שמעה אותי אומר: "מאמי יש עליי שמועה…" ולא היא לא ברחה כמו כמה וכמה בנות זו… שרשמו עוד צלקת לחיים האלה שלי.
נכון אני בזוגיות כבר כמעט 3 שנים ולא לרגע לא חשבתי במהלך יחסי מין על גבר או משו בסגנון, אבל השמועה לא מרפה, האנשים עוד חושבים עוד מדברים, והכי קשה עוד מתרחקים.
לא בטוחים באם יש דברים בגו או שמה איתמר עבר מסכת עינויים יזומה.
אפילו ניהלתי שיחה מול הומו על הדברים שאני חווה וכך אמר לי שאין ספק שלבטל שמועה יותר קשה מפשוט לקום ולצאת מהארון!
אני כן מיואש כי אני מרגיש שהשמועה לא עוזבת אותי וגם היום אחרי 6 שנים אשר ביינהן
3 שנים של זוגיות טפו טפו טפו שהולכת למקום מושלם! עדין יש אנשים שזורקים שאומרים ו וזה מרגיש ממש כאילו המחלה הגיעה בפעם השנייה.
קשה לי, קשה לי נורא!
אתם אלא שקוראים אני כותב את הדברים כדי להכניס לעולם שלי עוד אנשים, אני מאמין שלרגישים שביינכם זה ישחרר משו שלא תוכלו ליתעלם ממנו, אני אוהב אדם, אחד כזה שרק רוצה שיהיה קודם טוב לכולם ואז לו!
חשוב לי דרך המכתב הזה גם לומר שלמדתי המון על החיים למדתי מה חשוב ומה פחות, למדתי להסתכל לאנשים בעיניים ולומר: "אני אוהב אותך בגלל מי שאתה ומה שאתה ולא בגלל מה שאומרים אנשים". למדתי להעריך את חבריי יותר ויותר ולתת להם מכל ליבי, למדתי לאהוב את מי שאוהב אותי, ומי שמכבד אותי.
חשוב לי גם לומר שאני כן מעריך את עצמי אחרי כל הזמן הזה, לא פעם קראתי שאנשים שחווים את מה שאני חווה היום מתאבדים, רוצחים ומשתגעים אבל אני, אני הצלחתי להתעלות מעל הרועה הנסתר הזה אולי בעיקר כי אני אוהב את החיים, והיום נהפוכו אם אני פוגש הומו או אוטיסטית או לסבית או כל דבר שהחברה מסתכלת עליו כיוצא מן הכלל אני מסתכל עליו בראבק כאילו הוא הכלל וכאילו כל הנורמטיבים הם ההרסניים של החברה שלנו היום, שמקיימים כמויות הדעות הקדומות הערורות שמביאות אותנו לעולם כ"כ שלילי וחשוך.
בנוסף אני כותב את המכתב גם כדי לעורר אנשים אם זה גברים או נשים שחיים את הצער שאני חי ושלא יודעים מה לעשות איתו, כי הרי ללכת ברחוב ולצעוק אני סטרייט יראה מוזר (אתם בטח מבינים) ולבוא בטענות לאנשים: "מה אתה בעצם אומר שאני הומו" לא דרך מוצלחת לפתוח יום, מקווה שדרך מילותיי נגעתי וגם עוררתי, ואם שמעתם או ראיתם או הרגשתם שמישו בסביבתכם עובר משו דומה לשלי, תאמרו לו, תאמינו לי תחסכו לו המון שנים של סבל וכאביי לב, אמן והייתי יכול לצעוק דייייייי
אוהב אותכם את כולכם מקווה שהעברתי את המסר אבל בעיקר שנגעתי בכם כי אני … ואני סטרייט ואני אוהב את כולם בלי יוצא מן הכלל (גם את אלא ששברו אותי, מי שלא יהיו).