My Life: פרק 1- איפה להתחיל?

אז…. מאיפה להתחיל?
כי הרי אין באמת התחלה.
יש רק סוף.
אני יכולה להתחיל לספר על כיתה א' או על הזיכרון הראשון שלי.
אבל זאת לא ההתחלה.
כי את כל הדברים הבנתי בזמן הזה.
הרי, לא יכולתי להבין דברים בגיל 8.
הבנתי אותם היום, במצב הזה.
מצב שבוא נגיד ככה, אתם לא רוצים להגיע אליו.
אפילו שיש גרועים ממנו.
הרבה יותר גרועים.
אבל אתם כבר יודעים על המצבים הגרועים.
אבל, אתם יודעים על אלה שבאמצע?
או אלה שבהתחלה?
לא חושבת.
כי הרי, אף אחד לא אוהב להיות מודע אליהם.
כי תמיד משווים אותם למצבים הגרועים יותר.
זה שהמצב שלו גרוע משלי לא אומר שאני לא צריכה את אותה מודעות.
חבל שאנשים לא מבינים את זה.
אני הבנתי.
הבנתי כל כך הרבה דברים, אולי יותר מדי.
אבל אז לא ידעתי כלום.
אז אני מניחה שעדיף ידע רב מדי מאשר ללא ידע בכלל.

האם אי פעם חשבתם?
באמת חשבתם?
אולי תגידו כן, ואולי תגידו לא.
מה שבטוח 99 אחוזים מכם ישקרו.
אחוז אחד מתחלק לשניים, אלה שיאמרו את האמת,
ואלה שפשוט לא יענו.
וזה גם נחשב סוג של שקר.
רק אף אחד לא שם לב עליו.
וחבל שכך.

ואם תחשבו?
תחשבו באמת?
אולי תגיעו לתוצאות שלעולם לא חשבתם שתגיעו עליהן, כי הרי לא חשבתם עליהן.
ואולי תגיעו לשינוי גדול מאוד?
ואלי כל מה שהיה מבולבל יתבהר?
מה שבטוח אתם תגיעו לאנשהו.
אני הגעתי.
לאן?
הגעתי לאמת.
הגעתי לספר.
הגעתי לכאן.