הסיוט שהופך למציאות- פרק 4
לא האמנתי למראה עיני "מה…………?" מיה נכנסה למסדרון שערה הבלונדיני פרוע, אפה הסולד מדמם ובעיניה הכחולות נשקפות דמעות. במסדרון שרק לפני דקה היה הומה מתלמידים המדברים שררה עכשיו דממה, כל התלמידים השתתקו והסתכלו על מיה עוברת בניהם, לפתע הרגשתי את רגליי מאבדות תחושה ואת עצמי נופלת אף שנישארתי במקום, פתאום עיני חשכו ראיתי מולי דמות שחורה גדולה די דומה לדמות הפורץ שראיתי בביתי "זה היה מחיר פעוט" שמעתי קול אומר אותו קול שתמיד מדבר אליי בסיוטים, רגע אולי גם זה סיוט? במיצמוץ אחד חזרתי למציאות אך לא לגמרי, רוי יצא מהמעבדה ראה את מיה ורץ אליה אך משהו היה מוזר, על גבו של רוי היה כתוב טעות ועל גבה של מיה הייתה כתובה המילה מחיר "עכשיו את מבינה?" שאל אותי הקול, זה היה קול בס נמוך כמו ששומעים בפירסומות. פתאום הרגשתי שמישהו מנער אותי " גל,גל,גל!" "דור!" שמו ניפלט מפי בצעקה "גל, את בסדר?" דור שאל עם מבט דואג בעיניו "כן, אני בסדר" אמרתי אך ראיתי שהוא יודע שאני משקרת.
——————————-
"אני לא רוצה לעשות את זה!" אמר שון "אז היית צריך לחשוב לפני שדחפת את האף שלך לעיניינים שלי" הוא צעק על שון "מה יש לך ממנה?" שאל "בוא אני אספר לך סיפור, פעם הכל היה מושלם…." אמר בכל ציני "ואז…." אמר שון בחוסר עיניין "ואז היא הרסה הכל! בגללה קרתה התאונה, אני ניסיתי במשך שנים להבין איך היא עשתה זאת ולא הבנתי. אך הבנתי שצריך להרוג אותה אם לא רוצים שעוד דברים כאלה יקרו….." אמר בכעס "ואם אני לא יעשה את זה אמר שון "זה לא שביקשתי ממך להרוג אותה!" צעק "ואם בכל זאת אני לא יסכים" התעקש שון, האיש רכן לעברו כדי להדגיש את מה שהוא אומר "אז אני יהרוג אותך" אמר "אני כבר לא מכיר אותך" אמר שון בגועל "וזה הכל בגללה" אמר האיש ויצא מהחדר.
-למוחרת-
סגרתי את הלוקר שלי מתכוננת ללכת לכיתה, אך נתקעתי במישהו, זה היה שון "סליחה" אמרתי והסמקתי עיניו הכחולות סורקות אותי. שיערי השטני היה סתור על פני ומיהרתי לסדרו "זה בסדר" אמר שון אך נראה לחוץ "אאאה……."התחיל להגיד "מה קרה?" אמרתי מודאגת באמת, אף פעם לא ראיתי אותו לחוץ כל כך "את לבוא למסיבה בבית שלי מחר בערב, את יכולה להביא את דור או את רייצ'ל" אמר והקלה ניראתה בעיניו "כן בטח, אני אשאל את דור אם ירצה לבוא גם" אמרתי מובכת ממבטו "טוב נראה אותך מחר" אמר והתחיל ללכת "ביי" אמרתי מאחוריו הוא חייך לעצמו והלך. "עכשיו רק לשאול את דור" אמרתי לעצמי "לשאול דור מה?" דור בא מאחוריי וגרם לי לקפוץ מרוב בהלה, אני גם צריכה לספר לו את מה שקרה עם שון עם רון ועם רוי חשבתי לעצמי "אני צריכה לדבר איתך………לבד" אמרתי "טוב בואי לחצר" אמר, התיישבנו תחת עץ הדובדבן ושם סיפרתי לו הכל, הייתי זקוקה למישהו לדבר איתו. והוא הסכים לבוא איתי למסיבה בבית של שון מחר.
——————————————
"הזמנת אותה?" שאל האיש מנקה את אקדחו "כן" ענה שון באי רצון, האיש ראה שמשהו לא בסדר "לבד?" ניחש "לא" אמר שון כמו ילד קטן "אז אני מבין שיש לנו עוד אורח קטן לטפל בו….." אמר האיש עם חיוך מטופש מרוח על פניו.
תגובות (1)
מדהימההה שלי חיימשלי