נולדת בשבילי… פרק הבכורה!
~~~ נקודת מבט לורן ~~~
לורן! קומי אני שומעת את אמא צועקת לי המשכתי לישון לא היה לי כח. לורןןןןןןןן!!!!!! קומיייי. היום זה היום הראשון ללימודים את לא רוצה לאחר כבר ביום הראשון של הלימודים נכון?! כןןןן אמא אני כבר באה עניתי. היום זה היום הראשון ללימודים. אוף אני לא מאמינה שנגמר החופש הגדול! אין לי כח ללימודים למורים לשיעורי בית למבחנים ללחץ ובמיוחד אין לי כח לליאן וייס. אני לא יודעת מה יש לה נגדי היא פשוט שונאת אותי! ודואגת למרר לי את החיים בדרך האפשרית גם אם אין דרך כזאת היא תמצא! שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת ללכת ללבית ספר להיות עם החברים שלי ללמוד אני אתן הכל בשביל להצליח אין דבר כזה לא להשקיע ולא להצליח! פשוט אין לי כח לחזור שוב לתקופה של הלחץ המבחנים השיעורי בית ולליאן. אני לא ניצלתי את החופש עד הסוף בגלל זה אני ככה.
קמתי הוצאתי חולצה לבנה מהארון ג'ינס כחול כהה עם קרעים ונעלי בובה בצבע כחול ג'ינס. צחצחתי שיניים, שמתי את קרם הפנים שלי, הסתרקתי היום עשיתי פזור צריך להשקיע יום הראשון לא?! שמתי אודם לא כהה אבל גם לא בהיר מדי ,מסקארה ,קצת פודרה וסומק. התלבשתי ירדתי למטה לקחתי את האוכל והמים והכנסתי לתיק שכחתי את הכסף למעלה אז עליתי שוב לקחת אותו אני לא סובלת את כל המדרגות ואת הבית הענקי הזה אני לא מבינה למה צריך בית כזה גדול אם אנחנו רק 6 אנשים בבית!!! חייגתי לאביגיל אין אהובתי הילדה הזאת.
היא לא ענתה מוזר בדרך כלל היא תמיד עונה לטלפון. רק שהיא לא ישנה עד עכשיו היא רק אוהבת לישון אין דברים כאלה אני חושבת שכל החופש הדבר היחידי שהיא עשתה זה היה להקדים את שנת החורף לקיץ. כל החופש היא רק ישנה. טוב יצאתי מהבית וירדתי לחניון לקחתי את אאודי שלי הנעתי את הרכב והתחלתי לנהוג אין לי עצבים שסנטיאגו (הנהג שלי) יסיע אותי ויהיה איתי כל הזמן אני צריכה את החופש שלי גם! נסעתי לכיוון הבית של אביגיל לראות למה היא לא עונה הפעלתי מוזיקה והגברתי לפול ווליום מתה על זה. נסעתי והרמזור התחלף לאדום הסתכלתי בזמן הזה בטלפון וראיתי 8 שיחות שלא נענו מגיא הידיד הכי טוב שלי. הוא עוזר לי בהכל ומבין אותי תמיד שאני צריכה אותו הוא שם בשבילי. חייגתי אליו חזרה. לקח שעה עד שהוא ענה ואז הוא אמר למה את לא עונה שמחייגים אלייך. מצטערת הייתי בנהיגה עניתי. ובטח המוסיקה על פול ווליום נכון?! צחקקתי… טוב זה לא משנה עכשיו ,איפה את שאל? בדרך לאביגיל היא לא ענתה לי ואני מקווה שהיא לא ישנה. אמרתי. טוב תשני כיוון ותבואי אליי היא אצלי. חמש דקות אצלך עניתי וניתקתי. נסעתי לכיוון הבית שלו הוא גר לא רחוק מאביגיל וגם לא כל כך ממני בכל אופן נסעתי לכיוון הבית שלו לאחר חמש דקות נסיעה הגעתי צפצפתי לו שירד הוא ירד לבד איפה אביגיל שאלתי שפתח את הדלת. היא למעלה בואי תשכנעי אותה לבוא. למה לשכנע אותה זה היום הראשון ללימודים אנחנו נאחר . מה קרה? שאלתי , תכף את תדעי. עלינו למעלה וראיתי אותה על הספה אדומה.
ניגשתי אלייה העיניים שלה נפוחות ואדומות מה עבר עלייה?! רק שלא עשו לה כלום אתמול. אתמול הם יצאו למסיבה אמרתי לגיא שישמור עלייה מה כבר קרה שהיא יכולה לבכות ככה מחשבות התרוצצו לי בראש. ישבתי לידה . חיים שלי מה קרה? היא התחילה לבכות. מה קרה? תעני. עשו לך משהו אתמול. גיאאאאאא!!! צרחתי את נישמתי , מה הוא ענה נבהל מהרצחה שדפקתי . אמרתי לך אתמול לשמור עלייה לא?! מה עשו לה?! כלום תרגעי הוא ענה. מה תרגעי תראה באיזה מצב היא אמרתי. כלום היא רבה עם אליאור ואת ההמשך היא לא אמרה היא פשוט ישבה ככה והתחילה לבכות. לא ידעתי מה לעשות ישר התקשרתי אלייך אבל לא ענית ואז באת. דפוק למה לא אמרת לי לפני אתה לא מבין מה עבר לי בראש! מה קרה שאלתי אתה היא הורידה את ידיה מהפנים וראיתי את העין השמאלית שלה נפוחה וסגולה היא לא יכלה לדבר.
תגובות (1)
הסיפור נהדר, אבל יש לי כמה הערות.
1, תוסיפי יותר פסיקים ונקודות, בלי זה הסיפור הופך להיות דיי מבולגן.
2. אם לורן היא "מספרת הסיפור" אין צורך בלכתוב: מנקודת מבטה של לורן, משפט כזה בדרך כלל כותבים רק כשיוצאים מנקודת המבט של המספר, או שהסיפור כולל מספר דמויות שכול אחד מהם מספר את הגרסה שלו לסיפור.
3. כאן ושם יש קצת שגיאות כתיב, זה לא נוראי אבל מומלץ לתקן את זה.
אם תתייחסי למה שצייני כאן, ותשפרי את זה, הסיפור היה יותר מנהדר, אל תפסיקי לכתוב.