לונה ושגיא פרק 7

יום שני.
יום לפני חופשת סוכות.
בועז נכנס בשער בית הספר עייף מתחילת השנה.
רותם הגיעה אליו משום מקום ונעמה לו נאום קצר :" בוקר טוב בועז, אנחנו ידידים טובים כבר שנתיים ואני אוהבת שאתה מצחיק אותי ונמצא איתי אבל אני מרגישה שאתה בשבילי יותר מידיד טוב."
בועז עשה פרצוף לא מבין.
"עזוב, אני טיפשה! לא משנה ושתדע שגם אתה קצת טיפש!" אמרה רותם והתרחקה ממנו בצעדים מהירים.
כשהפנתה את גבה אליו זלגה לי דמעה במורד הלחי.
היא ניגבה אותה במהירות והתנגשה בלונה.
"אווץ'" לחשה לונה בכיווץ שפתיים.
"סורי" אמרה רותם והתקדמה.
לונה עצרה אותה "סליחה, זה כאב כל כך שאת בוכה?"
רותם חייכה טיפה וענתה "לא, זה לא זה.
זה פשוט איזה בן אחד".
לונה שתקה ולא הבינה למה היא בוכה בגלל בן.
"את חדשה פה?" שאלה רותם.
לונה הנהנה ורותם לקחה אותה לכיתה.
הן התיישבו ורותם שאלה בהתעניינות :"את מכירה פה כבר בנים?".
"לא מכירה מכירה, פגשתי איזה בן אחד, שגיא מהשיכבה." השיבה לונה.
רותם עשתה פרצוף מופתע.
"את מתכוונת שגיא הבלונדיני עם הגומות? החתיך ההורס מכיתה יב' 2? "
לונה הובכה טיפה "כשאת אומרת את זה ככה, אז כן זה הוא".
כמובן שלונה הבחינה שהוא חתיך אבל היא לא הייתה מוכנה להודות בזה בפני עצמה ובטח שלא בפני מישהו.
רותם התלהבה שהיא מכירה את שגיא החבר הכי טוב של בועז, אהוב ליבה.
"אמא הוא מושלם!!! מלא בנות דלוקות עליו. אז קיצר בועז החבר הכי טוב שלו אני מאוהבת בו כבר איזה שנתיים והוא כל כך אדיש.
היום החלטתי להגיד לו את זה והוא הביט בי עם הפרצוף היפה שלו ורציתי למות, לא יכולתי לחשוב שאני יהרוס את הקשר ביננו אז ברחתי ממנו".
לונה הקשיבה ולא מצאה מילים בפיה.
היא הייתה כל כך רחוקה מהעולם הזה של בנים ובנות.
"וואוו את ממש אמיצה שכמעט אמרת לו" אמרה לונה " אבל רק שתדעי אני די רחוקה מכל הדברים האלה, אני דתייה."
רותם הביטה בה מופתעת " אז מה את עושה פה במקום חילוני?".
"אבא שלי רוצה שאלמד כאן" הסבירה לונה "כתוב בתורה 'כבד את אביך ואת אימך' ותאמיני לי שזה מונע הרבה צרות".
רותם הקשיבה בהערכה "וואי שתדעי שאני ממש מעריכה אותך על האומץ, זה לא פשוט. ומה זה המשפט שאמרת על אמא ואבא?"
לונה חייכה "'כבד את אביך ואימך' זה אחד מעשרת הדיברות". הסבירה.
"עשרת הדיברות??" רותם לא הבינה.
לונה הופתע שהיא לא יודעת דבר בסיסי כזה, היא לא ידעה עד כמה הנערים כאן רחוקים מהדת אז היט החליטה לכתוב לה את עשרת הפסוקים בינתיים המורה נכנסה והקריאה שמות.
לאחר שסיימה להקריא המורה את השמות היא נעצה מבט בפתק שנשלח לרותם.
"לונה, תביאי עליי את הפתק ותקריאי אותו מול כולנו, שכולנו נשמע מה הדבר החשוב הזה שדורש צומת לב בתחילת השיעור."
לונה בלעה רוק ונעמדה בפני עשרות התלמידים שנעצו בה מבטים משועשעים.