אהבה ישנה אהבה חדשה.
כן עשיתי שטיות בחיים שלי כמו כל ילדה נורמלית שרוצה ומסוקרנת לנסות , עשיתי מה רציתי , כל מה שחלמתי עשיתי . צחקתי בכיתי …
עברתי תקופות שמחות וגם לפעמים לא כלכך נעימות ..
לפעמים השתמשתי עם הלב שלי וטעיתי … טעיתי שיש אנשים שיאהבו אותי סתם ככה מבלי להכיר אותי אפילו .
ולפעמים הלכתי לפי הלב שלי וצדקתי , צדקתי שנכון לעשות מה שהלב אומר .. בלי לחשוב יותר מידי פשוט להרגיש , בלי יותר מידי סיבות..
הרבה אמרו לי " את ילדה אמיצה .. בוגרת וחכמה .. את עושה מה שטוב לך בחומכמה ותבונה . לא נותנת לאף אחד לקובע לך "
ויש כאלה שאמרו לי : אל תהיי טיפשה , תהיי רגילה . תלמדי שלא תגמרי כמו סתם בנאדם שלא עשה כלום עם החיים שלו.."
כן אני מקשיבה למשפטים ולמילים שאנשים אומרים לי אבל אני לא כלכך מחברת אותם ללב שלי , כמובן רק מה שבאמת נכון וצריך
ועברתי שנים , עזבתי את הבית הספר , וכולם עם השאלות שלהם למה עזבת ומה תעשי עכשיו? סתם תשבי בבית? מה את בדיכאון?
ואף אחד לא באמת הבין שרע לי ללמוד, זה סתם מבזבז לי תזמן. לא יצא לי מזה כלום . ושאני יודעת מה אני עושה.
כמה ריבים ,צעקות וויכוחים.
לא נשברתי , בכיתי .. אבל הפסקתי , כי ידעתי שיום יגיע ואשמח .. אשמח מהחלטה שלי.
בזמן הזה הכרתי אנשים נחמדים וגם קצת פחות…
דמיינתי את יום החתונה שלי , את בעלי .. זה נתן לי כוח , נתן כוח מזה שיש אי שם מישהו שייך לי, נולד בשבילי.
והמשכתי בחיים שלי , שוב צחקתי ושוב בכיתי.
שמעתי שירים ונרגעתי. חייכתי חיוך עקום של חצי אושר וחצי עצב
ותמיד בלב היה בי תקווה שהנה עוד קצת והכל יהיה בסדר הכל יסתדר על צד הטוב ביותר, אני אמצא מקום עבודה מתאים והרוויח כסף הכיר אנשים חדשים ואתחיל שיגרה..
ושוב בעלי .. הגבר שלי .. עלה לי בראש החתונה שלי ושלו… הגבר הזה .. שיגנוב לי את הלב. אבא של הילדים שלי. קטנים וחמודים .
שלי ושלו.
הכרתי בנאדם אחד שתפס לי את הלב.. הכרתי אותו מגיל ה12 אחרי הבת מצווה שלי , הוא היה היחיד שמקשיב לי , מצחיק אותי ומכיר אותי הכי טוב שאפשר . יותר ממני אפילו. הוא גילה לי דברים על עצמי שלא הכרתי.
כל היום הייתי רק מחכה שהוא יתחבר שאוכל לדבר איתו , ובעיקר לחייך . הרגשתי אישה . אישה הכי מושכת בעולם . הכי שייכת בעולם.
הייתי חושבת עליו בימים גם בזמן אפילו שהייתי מדברת איתו. כלכך רציתי להיפגש איתו. כלכך רציתי להרגיש אותו. ששמעתי את הקול שלו בפעם הראשונה חייכתי ולא הפסקתי ."הוא מדהים"
החיוך שלו קרע לי את הלב… הוא אף פעם לא נפתח כלכך . אבל לא צריכה מילים בשביל לדעת מה הוא מרגיש. מרוב שכלכך רציתי ואהבתי אותו שלא שמעתי לב שהוא לא.
יום אחד לא היה לי איך לדבר איתו . נעלמתי לו. חודשיים שלמים לא דברתי איתו. קרסתי. בחיים לא הרגתי כלכך ריקה .
אפילו בימים הכי קשים לא הרגשתי ככה.
הרגשתי הכי בודדה שיש.
העשיתי הכל בשביל להשיג אותו. ולא הצלחתי.
ואף אחד כבר לא שם לב. היו רגילים שאני לא מדברת לא יוצאת . שכחו אותי .זרקו אותי כמו נעל ישנה .
עד שיום אחד הצלחתי, הצלחתי להכניס לאיסייקיו ולדבר איתו . בבום חייכתי . החיוך לא רצה לרדת . רק מילה אחת שלו הפך עולמות אצלי.
ממתה גוססת הפכתי לבנאדם הכי מאושר בעולם.הכי חיה.
אין, הוא בעלי .
אני חייבת אותו. "בוא ניפגש."
"לא, זה בחיים לא יסתדר בנינו … את צריכה מישהו יותר ממני … עוד כמה שנים תשכחי ממני ,או שתפשוט תזכרי אותי כאידיוט .."
חשבתי שהנה הגיע הרגע של האושר. האושר ההוא שכל הזמן חיכיתי לו.
ההוא שיגנוב לי את הלב, אבל לא ידעתי שהוא יגנוב ופשוט יעלם איתו .
המשכנו לדבר, אבל פחות חיוכים, נסיתי להכיר אחרים . אבל פשוט לא היו דומים לו.
כל פעם ניסתי לשכנע אותו , ועד שהוא כמעט מסכים להיפגש , זה נגמר ב"לא ,זה לא מתאים .." או " את יודעת שזה טעות.."
טעות?? אני טעות??? אהבה שלי אלייך טעות???
הרגשתי בנאדם חי אבל ללא נשמה .. ללא לב..
שום דבר לא שנה לי את המצב רוח , הייתי נראת הכי נורמלית לעין אבל הכי גרוע בלב.
הפסקנו לדבר… מצאתי בינתיים עבודה והכרתי אנשים חדשים מקסימים ….
ועברו השנים..
יום אחד הוא כותב לי … אחרי שנים .. מה שלומך?
צחקנו, הכל בשניה חזר אלי… אפילו קצת מהחיוך שלי…
אבל אז הוא סיפר לי על החברה שלו..:(
לא אמנתי .. אני לא יכלתי להמשיך בלעדיו.. והוא רץ בלעדי.
אחלתי בחצי חיוך או יותר נכון ממה שנשאר מהחיוך שלי.
"אה יפה מזל טוב." קיותי שזה יגמר , לא בגלל שטוב לו .. רק בגלל שטוב לו בלעדי.
אחרי תקופה.
הוא אמר לי מידע שלא כלכך שאהבתי..מידע שלא כלכך יכלתי לחיות איתו .
הוא מתחתן …
מזל טוב אחלתי …
שקט…
"אולי תחשוב שוב.. עברנו ביחד כלכך הרבה שנים , נכון שלא היינו ביחד.. אבל הלו אנחנו מכירים את השני הכי טוב בעולם.
לא תתן צאנס קטן בשבילנו לפני??????"
שקט…
אין לי מה להגיד לך ..אני אוהב אותה . תכירי מישהו בגילך , שבאמת תאהבי .
אין לו מושג אפילו כמה אהבתי אותו.
אחרי תקופה הוא התחתן…
המשכנו לדבר… לדבר יותר בכיון ידידים רחוקים… פעם ב…
אחרי שנה , אחרי הרבה תפילות להכיר כבר את בעלי האמיתי…
הכרתי אותו, הוא יגיע ברגע הכי לא צפוי שיש…
המלאך שלי .
שקבל אותי מהרגע הראשון.
שאסתכל אלי מהרגע הראשון ואמר" זאת אשתי "
שאהב כל חלק ממני , טוב ורע.
שישקע בי ותמך בי . ונתן לי מקום בלב שלו , מקום הכי גדול . כיאלו אנחנו שנים ביחד.
ועכשיו אנחנו 5 חודשים קרובים לחתונה …
והחלום מתגשם…
הגבר שנולד בשבילי , מצא אותי. ונשא אותי לאישתו ,אמא של הילדים שלו.
עכשיו אני שמחה שעברתי את כל זה , ולא יצאתי איתו . בדבר אחד הוא צדק, הוא באמת אידיוט.
אני אוהבת אותך בעלי.
ואני שמחה שנגמרו השטיות ,כי כבר עשיתי ונסיתי… עכשיו יש לי גבר, גבר אחד ורק שלי!
שאני יעשה הכל בישבילו והוא בשבילי.
ואני מוכנה להיות איתו ברגעים השמחים וגם הרגעים העוצבים לעבור איתו הכל ולחבק.
כי זהו , נגמרו השטיות. עכשיו זה אני ואתה מול כל העולם.
תגובות (0)