העורב החתיך ותחרות הכישרונות

לפני שנים רבות הייתה חווה, ובחווה היה עורב חתיך. הוא היה ממש ממש חתיך וכל חיות החווה היו מביטות בו בהערצה ומתפלאות מיופיו. יום אחד החליט העורב שהוא רוצה בן זוג, אך לצערו של העורב, לא היו עורבים אחרים בחווה או בקרבת מקום, כך שנאלץ לבחור בן זוג מן החיות האחרות שבחווה. לשם בחירת בן הזוג החליט העורב לערוך תחרות כישרונות, כך שהחיה שתהיה המוכשרת מכולן ותזכה בתחרות, היא תהיה בת זוגו. כל החיות, ללא יוצא מן הכלל, הגיעו לתחרות בתקווה לזכות בפרס הנחשק, גם אלה שכבר היו להן בני זוג הגיעו, כל כך העריצו את העורב שהיו מוכנים לוותר על בני זוגן בשבילו. ראשון עלה לבמה החמור ואיתו ערימת בצלים – הוא אכל את כולם, לא פחות מעשרים בצלים. החיות מחאו טלפיים. אחריו עלתה הפרה, שניסתה לחלוב את עצמה ללא הצלחה. אחר כך עלה הסוס שגירש זבובים בזנבו, וכך נמשכה התחרות בלי שאף לא חיה אחת הפגינה כישרון מרשים.
לבסוף החליט העורב המאוכזב שאין זוכה בתחרות והתעופף לו משם. במעופו חלף על פני אגם רחב ידיים, ושם על פני האגם הופיעה החיה היפה ביותר שראה מעודו, ציפור שחורה ומלכותית שהביטה אליו בעיניים צהובות נוצצות. זו הייתה בת זוגו לעתיד, החליט. הוא נחת בקצה האגם וקרב אל הציפור לנשקה במקורו, אך משעשה זאת שקעו פניו במימי האגם.