באד בוי? הקדמה

הסיפור הזה יהיה משתי נקודות מבט שונות כל פרק נקודת מבט שונה.
הוא יהיה כתוב גם בווטפאד "BAD BOY"

נכנסתי לבית ספר,הוא נראה נורמלי כמו כל בית ספר אחר שהייתי בו באמריקה.
התחלתי ללכת שקועה כלכך שלא שמתי לב שנתקעתי בבחור ״תסתכלי לאן את הולכת״ הוא סינן לעברי וריח חזק של סיגריות הציף את האף שלי.
לא שזה משנה אני מעשנת גם ככה.
לא עניתי לו והמשכתי ללכת אך הוא חסם אותי ״תתן לי ללכת. עכשיו.״ והדגשתי את העכשיו.
״לא רוצה״ הוא גיחך משועשע.
״לא שואלת״ דחפתי את ידו והמשכתי להתקדם.
נכנסתי לשירותים מביטה במראה ומסדרת את שערי החלק,הוא בערך עד קו החזיה מאחורה בצבע בלונד חום מעורבב.
עיפרון שחור כבד שעוטף את עיניי הירוקות והחתוליות,אודם אדום שמבליט את שפתיי הגדולות והבשרניות,לבושה בחולצת טישרט שחורה ושורט קרעים לבן שעושים את הרגליים שלי יותר דקות ויפות.
אני לא שמנה להפך אני בדיוק במראה המתאים רזה ומלאה במקומות הנכונים,אני לא שונאת את איך שאני נראת אני להפך אוהבת עד מאוד.
יצאתי מהשירותים ומי עם לא הילד שנתקע בי עומד עם רגל על הקיר והרגל השניה ברצפה משלב את ידיו.
רק עכשיו ראיתי איך הוא נראה שיערו שחור,עיניו ירוקות אפורות ,עורו שחום והוא מלא בשירירים.
חולצה לבנה הבליטה את שריריו וגינס שחור משופשף.
הוא קרץ לי וגילגלתי את עיני שמה בן השיניים סיגריה ומחפשת את המצית.
התיישבתי בדשא מדליקה את הסיגריה ונושפת את העשן.
התחלתי לעשן לפני שלוש שנים,בגיל חמש עשרה אם אני לא טועה.
התיישב לידי מישהו שהריח כבר היה מוכר.
ריח הבושם המדהים משולב אם ריח סיגריות.
״הא?״ סיננתי מבלי להסתכל עליו מביטה בשמש.
״מצית?״ הוא שאל וזרקתי לעברו את המצית.
הוא הסתכל עלי כמה שניות מלמל איזה משהו והלך.
צמרמורת חלשה עברה בגופי ששמעתי אותו מלמל משהו והולך.
זרקתי את בדל הסיגריה ונכנסתי לכיתה.
–
״אני בבית״ צעקתי.
״יופי מאמי הכנתי לאכול״ אווה העוזרת שלנו הייתה כמו מין הורים שלי? אני מאומצת,הורי מתו בתאונה וסיפור ארוך וכן בגלל זה התחלתי לעשן.
התיישבתי והתחלתי לאכול את המוקרם המ-א-ו-ד טעים שלה.
פיניתי את הצלחות ונכנסתי לחדרי.
החדר שלי היה כמו כל חדר של בחורה רק טיפה שונה.
היה לי ארוך לבן ושידה לבנה מיטה שעליה היו סדינים אדומים עם כריות שחורות ולבנות.
היה לי שטיח אדום לאורך חצי חדר.
ובשאר החדר היה כל מיני לבבות שחורים ודובים לבנים וגם קצת דברים אדומים.
החדר שלי מתחלק לשלוש צבעים אדום לבן ושחור אם עוד לא שמתם לב.
צלצול קטן נשמע מהטלפון שלי,הכנסתי את טביעת האצבע ונכנסתי לווסטאפ.
״המצית שלך אצלי״
״תשאיר אותו אצלך״
״אז מה?״
״לילה טוב איידן״ עניתי בקצרה והתנתקתי.
לא מעוניינת קשר עם הבחור הזה בכלל.
הוא ״הבאד בוי״ של הבית ספר,אופנוע שחור אם קסדה ענקית הוא חתיך וחצי בנות כבר פתחו את הרגליים שלהם בשבילו.
לא מעוניינת להיות ״עוד אחת״ שנפלה לרגליו של איידן.
״לילה טוב בלה״ הוא ענה.