אני האחרת
בתוך תוכי היא מסתתרת
מישהי שונה
מישהי אחרת
ילדה מקפצת ושמחה
הטובה באין ספור דברים
שהדבר האחרון שמעניין אותה
הוא מה יאמרו האחרים
ואותה האחת
שבעבר הייתה אני
האריכה דרך
לעבר הכיוון השני
לפעמים אני שמחה מהפרידה
מזה שהיא איננה
כאילו עברתי שלב בחיי
שהוביל אותי הנה
אך לרוב
מעבר להיותה תעלומה
תוהה אני שוב ושוב
לאן נעלמה?
מה גרם לאותו הניתוק
בינה לביני
שיצר שתי ישויות
של אני ואני
האם רוצה היא
שאתמודד לבדי?
או שמא הכעס בנינו
הוא למעשה הדדי?
ומה אם היא פה
ממש ליד
ורק כשאפול
תושיט לי יד?
אני האחרת,
אני יודעת שאת עוד פה
אני יודעת שאת קיימת
אז אנא ממך, יקירה,
צאי מהתרדמת
תגובות (12)
פשוט מרגש.
תודה רבה♥
תראי, חוץ מהמחסור החמור בפיסוק אני חושבת שהדבר הבולט ביותר הוא החוסר אמינות.
את כותבת על הילדה השמחה שנעלמה, כשלמעשה את משתמשת בדיוק במילים של אותה הילדה.
כל האווירה של השיר קלילה וזורמת. מה שהיהיכול להיות נחמד אם לא היית מנסה להגיד שהצד הזה בך בתרדמת.
היי,
"המחסור החמור בפיסוק" הוא בכוונה, זה אמצעי שהשתמשתי בו. אל דאגה, אם הייתי רוצה הייתי משתמשת בסימני הפיסוק ושמה אותם במקומם.
לגבי השאר, מה זאת אומרת משתמשת בדיוק במילים של אותה הילדה?
ומצטערת לשמוע שזה לא אמין בעינייך, כתבתי באמת את מה שהרגשתי (ועדיין מרגישה) באותו הרגע.
אז במקום סתם להגיד, אשמח שתפרטי יותר.
דבר ראשון, אני מתנצלת אם פגעתי בך. את יכולה להיות בטוחה שזו לא הייתה כוונתי.
אני אכן מודעת לאמצעי של חוסר פיסוק, אבל לא ממש הצלחתי להבין איך זה משתלב עם השיר.
בקשר לחסור אמינות, אני מתכוונת שהמילים בהם השתמשת הם תמימות וקצת ילדותיות.
אין בהם תיחכום או שנינות כמו שמצופה מדמות שאיבדה את הילדה שבה.
אני בטוחה שזו לא כוונתך.
בכל מקרה, בשירה אני פחות מתעקשת על משלב לשוני גבוה, יותר על התוכן עצמו… יכול להיות שהייתי צריכה להשתמש במילים גבוהות יותר מאלו, למרות שכשכתבתי את השורות האלו, זה הרגיש לי נכון להשתמש במילים האלה.
לגבי היעדר סימני הפיסוק – כנראה שזה לא עבד טוב, אבל הכוונה שלי הייתה סוג של להעיק על הקורא בעזרת הפסיחות והיעדר סימני הפיסוק ולהעביר את מה שאני הרגשתי באותו הרגע…
בכל מקרה, את השיר הזה כתבתי יותר ממקום של רגש, כך שהיה לי הצורך לכתוב את מה שעלה בראשי, בשפה יחסית פשוטה.
שוב, יכול להיות שזו טעות שלי והבחירה שלי שגויה, אך זה מה שהרגשתי לנכון.
ותודה רבה על הביקורת כמובן!
בס"ד
"שיצר שתיי ישויות של אני ואני…" אני מאוד אוהב את סגנון הכתיבה שלך. גם בשיר שלך עם "וביחד את העבר המצחין נטהר…" חזק ומיוחד.
תודה רבה♥
פשוט מקסים, אני מסתכלת על מה שאת כותבת ואת ללא ספק מוכשרת.
תודה רבה!!! :)
ממש ממש יפה. אני יודעת שהתדובה כבר לא רלוונטית כי כתבת את זה מזמן, אבל עכשיו התחלתי לקרוא את כל הסיפורים שלך ברצף (למה רק עכשיו???), והם פשוט יפהפיים!!!
שיר יפה מאוד וההשקעה ניכרת בשיר!.
# אני טיפה נוטה להסכים עם "אול אוף מי" שכתבה שההיעדר סימני פיסוק לא כל כך משתלב. היעדר סימני פיסוק נועד כדי לגרום לקורא לקרוא את השיר ברצף ומכיון שיש את הבתים זה כבר יוצר את ההפסקות שמונעות את הקריאה השוטפת.
מעבר לכך השיר נהדר ושמחתי לדעת מהשיחה שלך עם "אול אוף מי" שאת בקיעה במושגים ויש לך מגע עם תחום הספרות והשירה.
אהבתי מאוד!
אשמח אם תעיפי מבט בשיריי- רק אם תרצי.