אם תרצה בזה מספיק חזק.

"לוס, האם את מאמינה בגורל?" שאלתי אותה.
לוס הביטה בי במבט מהורהר ואמרה "חלקית." חלקית?" שאלתי.
"אני מאמינה שיש גורל כי אני רוצה שיהיה לי משהו להאחז בו שבסוף אני אמצא את גורלי אך אני לא מאמינה בו כי אין הוכחה."
"כולנו צריכים תקווה והיא צריכה אותנו." אמרתי לה והבטתי בשמיים הכחולים והריקים.
"האם את מאמינה שיום אחד החיים שלך יסתדרו כי הם הגיעו לגורלם?."
לוס עצרה ושיחקה עם רגלה באבן קטנה והפכה אותה.
"אני מאמינה שיום אחד אני אמצא את היעוד שלי אך זה לא יגרום לחיי להסתדר." היא הביטה בי בעיניה הנוצצות ואמרה "החיים שלי יסתדרו כי אני ארצה שהם יסתדרו ולא בגלל שום דבר אחר".
"אם תרצה את זה מספיק חזק פאץ' אתה תבין שזה תלוי בך ולא באף אחד אחר".