האלמנט: פרק 2-חלק א'-היציאה לדרך

נשמתי נשימה עמוקה,ושוב הם התחילו החזיונות,כמו פלאשבק רק יותר אמיתי ומוחשי ראיתי בנבחי מוחי משהו מוזר לחלוטין כמו כיפה ענקית ומפלצתית שמכסה ארץ שלמה הכיפה זהרה בצבעי זהב וחום ואפשר היה לראות את קווי המתאר שלה איך הם משפיעים על הארץ המוקפה,בשבועיים האחרונים כל זה התחיל ואתמול זה היה החיזיון הכי ארוך שהיה לי ראיתי משהו כמו מעטפה אבל כאילו משהו הגן עלייה כמו שדה-כוח זעיר ואז המעטפת התנגשה בכיפה העוצמתית ובאותו רגע האדמה שם רעדה ודקה לאחר מכן גם אני,כלונו למען האמת.
עד אז חשבתי שהכול נוצר מפרי דמיוני אבל כשהאדמה רעדה שם ופה התחלתי לתהות מה באמת קורה פה,כל הסבר שעלה בראשי נשמע כמגוחך לחלוטין,ועכשיו בחזיון העכשווי אני רואה קטע מטושטש,אז אני עוצם עיניים ומתרכז ועכשיו זה היה מוזר לגמריי אני רואה את עצמי עומד בדיוק איפה שהכיפה הזוהרת נמצאת ואני מרגיש את עצמי שם כאילו זה אמיתי ואני באמת שם,אני מרגיש את החום ואת הזוהר המסנוור,ואז בדיוק בנקודה בה התנגשו המעטפה והכיפה יש כדור אנרגייה קטנטן הרמתי ידי לגעת בו והוא קפץ לתוכי צווחתי בקולי קולות אך כשהרגשתי את הכדור צונח בבטני כולי זהרתי ומתחת לכדור הזה היו עוד שישה כדורים לא זזתי וקפאתי במקומי,הן מסקרנות והן מפחד משתק הכדורים התעופפו באוויר ועפו רחוק ממני,נשמתי לרווחה אך באותו זמן תהיתי לאן הם נעלמו?.
ואז בדיוק הרגשתיי את מוחי כמו וזה הרגיש לי מגוחך כאילו מתמזג עם הכדור עיניי נעצמו בניגוד לרצונם וכשפתחתי אותם הייתי בחדרי ואז בדיוק קרסתי נפלתי ממטתי ואיבדתי הכרה

…. "דן ? ,דן אתה שומע?"
"הכול בסדר?" שאל אבא
רציתי לומר להם מה קרה בדיוק הרגע אבל לא רק ידעתי שהם לא יאמינו לי וישלחו אותיי לפסיכיאטר גם זה וגם שאני לא ידעתי בדיוק מה קרה לי,בפעמים האחרות עם החזיונות הם נעלמו כעפר ששב והולך אבל מה שקרה לפני מספר דקות,או כמה זמן שהייתי מעולף,אין לי מושג, נצרב במוחי ואז….