רחוק מהמחשבות

זה כמו אינסוף לילות קרים
כמו עולם שלם בשמיים קודרים,
אני שרוי בצער, מותש ומאוכזב
איבדתי תקווה, רצון, ועולמי עזב,
די, נמאס, לא אסבול יותר שנייה
לאן הלך כל האושר אשר בי היה.

גיליתי ולמדתי עולם, והוא אותי הרס
ראיתי את החושך שבפני אותו פרש,
לא עוד לאופל, לא עוד לפחדים
לא עוד לשקט ולרעש שבפני עומדים,
לדיכאון ולכאב – לא עוד
למלחמה ולאסון – לא עוד.

היום אצעד לאור ולא לקץ
אתעלם מהעולם שירה בי חץ,
הרי פעם הייתי רק ילד תמים
באושר חייתי את השנים הקודמים,
והיום לא אבזבז דקה על מחשבות
אשר רק לתהום אותי סוחבות.