החיים הם לא כמו שחשבתי שהם פרק 2

פרק 2
התנשקנו למשך דקה.
ואחרי שהתנתקנו ,התחלתי להסמיק,ולחייך.
"הבנת את המסר?"שוהם שאל אותי.
"כן.."אמרתי במבוכה,והורדתי את הראש.
שוהם הרים לי את הראש ,ונישק אותי שוב.
"אז את מסכימה?"שאל.
לא עניתי רק הסתכלתי עליו.
"כן"עניתי אחרי כמה שניות.
שוהם נתן לי שוב נשיקה קצרה,וחיבק אותי.
"רוצה לראות טלוויזיה?"שאל.
"כן למה לא"עניתי ,והלכנו למטה.
אחרי שעתיים הייתי צריכה ללכת.
"אני צריכה ללכת ביי"אמרתי,ולקחתי את התיק שלי.
"בואי אני ילווה אותך"אמר.
"טוב"עניתי,והלכנו.
הגענו לביתי,והוא נישק אותי נשיקת פרידה.
נכנסתי הביתה,והיה ריק.
כמו תמיד.
נעלתי אחרי את הדלת והלכתי לחדר לישון.
"קומי!"שמעתי מישהו אומר,ונותן לי סטירה מצלצלת.
קמתי לישיבה,והרגשתי עוד סטירה.
"קמתי כבר תלכי מפה!"צרחתי.
"מתחצפת עלי מה?!"אמרה אימי,ומשכה בשיערי.
נפלתי על הריצפה,והיא בעטה בי בבטן.
היא משכה אותי שוב בשיערי,ודפקה את הראש שלי בקיר.
"זאת פעם אחרונה שאת צועקת עלי!בפעם הבאה אני לא ירחם!"אמרה והפילה אותי.
היא יצאה מהחדר,וטרקה אותה.
התחלתי לבכות,וגם להתלבש.
נכנסתי למקלחת לשטוף את הפנים,בשביל להירגע.
ואז הלכתי להתלבש.
לבשתי חולצה שחורה,שורט לא קצר מידי בצבע ורוד,ונעלי וונס מנומרות.
לקחתי את התיק,והטלפון,ויצאתי מהחדר.
ירדתי למטה,ואימי ראתה טלוויזיה.
הלכתי למטבח,ולקחתי חטיף.
הלכתי לדלת ופתחתי אותה,ואימי הסתכלה עלי במבט שנאה,ויצאתי.
אחרי עשר דקות הליכה הגעתי לבית ספר.
"ריילייייייי"מיה צעקה לי,וחיבקה אותי.
,מיהההההה"החזרתי לה באותה צורה שהיא אמרה לי.
וצחקנו.
היה צלצול, והתקדמנו לכיתה.
כשהגענו לקומה ראיתי את שוהם.
הוא בא אלי ,ונתן לי נשיקה קצרה על השפתיים.
"הופה הופה"מיה אמרה.
"תסתמי"עניתי לה,וצחקנו.
הלכנו לשיעור והגיע סוף היום.
"טוב ביי"אמרתי לשוהם ונישקתי אותו בלחי.
"ביי מיה"אמרתי למיה,והיא נופפה לי.
והם הלכו.
לא הלכתי הביתה.
הלכתי לפארק שתמיד הלכתי אליו.
הגעתי לשם,והתיישבתי בדשא.
הסתכלתי בתיק שלי,וראיתי ששחכתי את המחברת שלי אצל שוהם.
"שיט"אמרתי לעצמי.
קמתי מהדשא,והלכתי לשוהם.
הגעתי אחרי חצי שעה.
דפקתי בדלת,ואימו פתחה לי.
"שלום ריילי מה שלומך?"שאלה.
"הכול בסדר תודה רותי"עניתי לה,והיא נתנה לי להיכנס.
"שוהם למעלה"אמרה.
"תודה"עניתי,ועליתי למעלה.
הלכתי לחדרו,ודלתו היה פתוח.
הגעתי לפתח ולא האמנתי למראה עיני.
ראיתי את שוהם ומיה מתנשקים.
"בני זונ*ת,איך יכולתם לעשות לי את זה"צרחתי את זה והם נבהלו.
"ריילי…זה לא מה שאת חושבת"שוהם אמר.
"בטח שלא,אל תתקרב אלי,ואת חשבתי שאת חברה שלי"צרחתי עליהם וברחתי החוצה.
והם אחרי.