בלתי נשכחים – פרק 2
קול אזעקה נשמע מהרמקול הקטן שנח על שולחן הצד של ליה , ליה התעוררה באינסטינקטיביות,היא הבחינה בזמזם האדום שמסמל צרה דלוק באור , היא רצה במהירות הבזק בפיג׳מה צהובה עם הדפסי בננות לעבר מגורי הבנות,היא נעמדה מתנשמת מול חצי הגורן שמלא בחדרי בנות , מעל כל דלת חדר היה תלויה מנורה אדומה שמסמלת למדריך מאיזה חדר נקראה העזרה , היא נכנסה בסערה לדלת שממנה בקע האור האדום , והבחינה בנערה שצורחת ושורטת את עורה בחוזקה עד כדי דם , ובנערה אחרת שמנסה לעצור אותה .
היא זיהתה את הנערות מפעולת ההיכרות , הנערה המשתוללת – רוני , הנערה השניה – ליאן.
״ניסיתי להשתלט עליה , אני לא יכולה , מצטערת שהערתי אותך״צרחה ליאן
היא זינקה אל רוני כשהיא כופתת את ידיה בחוזקה מונעת מהן להינעץ בעורה.
״רוני את חייבת להרגע , זה היה רק סיוט״היא צעקה לתוך אוזניה של אוני, היא הרגישה שהיא בקושי מצליחה להשתלט על רוני , ושהיא עוד כמה דקות תאבד את כוחותיה ,
״ליאן , מהר תלחצי על הזמזם הירוק ״ היא אמרה
״מה ?״ ליאן צעקה תופסת את שיערה המפוזר.
״הזמזם הירוק שליד המתג של האור במקלחת , מהר , זה קורא לעוז!״ היא צרחה מרגישה את ציפרוניה של רוני ננעצות בידיה , היא עיוותה את פניה לתחושת הכאב.
״תרגעי רוני , זה רק סיוט״היא חזרה על עצמה שוב ושוב כשהיא לא מוותרת על אחיזתה בידיה של רוני.
הדלת נפתחה בחוזקה ודמות גברית רצה לכיוונן , עוז אחז בפניה של רוני שהיא סהרוריות ותוך כדי אחז בזרעותיה לא נותן להן לזוז.
ליה הרפתה את ידיה מעבירה אותן אחת על השניה מביטה בשריטות המדממות עליהן.
״רוני!״עוז צעק לתוך פניה ״זה היה סיוט , תרגעי!את פוגעת בעצמך״.
רוני נעצרה מצווחותיה כשהיא נרתעת לאחור מביטה בזרעותיה משוטטות הדם ומתחילה לבכות.
ליה ליטפה את שיערה של רוני בזמן שעוז עוטף אותן בתחבושת.
״יפה שהצלחת לקום , וגם להחזיק אותה״הוא אמר כשהם יצאו מחדרה של רוני לאחר שנרדמה.
״כן ,מצטערת שהערתי אותך , היא ממש חזקה,הרגשתי שעוד שניה ואני מאבדת אותה״אמרה ליה.
״אחלה פיג׳מה״ הוא גיחך מביט בה בזלזול מעט ופונה לדרך שמובילה לחדרי המדריכים הבנים.
ליה פיהקה מביטה בשעון שהראה את השעה 3:00 בלילה , וחשבה לעצמה שהיא צריכה להפסיק עם הפיג׳מות המביכות במקום העבודה הזה.
עוז הביט לאורך כל הפעולת היכרות שלו ברוני שישבה בצד כשעיניה לא מביטות בו פעם אחת , הוא התקדם אליה כשהוא מתכופ ף אליה על מנת להיות בגובה העיניים שלה.
״אני יודע שאת חושבת שזה מביך , אבל, אני מבין מה זה להיו…״
״אתה לא מבין כלום!״צרחה רוני קוטעת אותו שהיא רצה רחוק מהפעולה.
עוז נאנח , רושם לעצמו ללכת אליה אחרי הפעולה.
ליה הסתובבה ברחבי הפנימיה , לוודא שכל הילדים נמצאים בפעולה של עוז , על פי ההנחיה של המנהלת.
היא הבחינה ברוני , הנערה מאתמול שישבה בדשא וראשה היה שמוט למטה.
היא התיישבה מול רוני ,
״שתרצי לדבר פשוט תדברי , אני עכשיו איתך״היא אמרה וישבה בשתיקה במבט תומך.
״הוא … זה … הוא פשוט כזה חתיך ומגניב, ואני לא מאמינה שהוא ראה אותי מרביצה לעצמי״רוני פלטה לבסוף , כשהרגישה שהיא מחבבת את ליה .
ליה חייכה אליה חצי חיוך , קנאה ביכולת שלו לגרום לכל הנערות לחבב אותו רק בגלל המראה שלו.
היא שחזרה את הרקע שקיבלה על רוני בין כל הרקעים של הנערים ,
רוני נאנסה במשך כל ילדותה על ידי אביה , והיא הרבה פעמים קמה מסיוטים כאלו ומכה את עצמה.
״רוני,לכולם יש בעיות , זה לא מביך.״היא אמרה בקול שליו ״ואם זה הביך אותך שהוא היה,אני אדאג שבמקרה ותהיה פעם הבאה הוא לא יהיה״הוסיפה.
״תודה״ אמרה רוני בחיוך , היא הרגישה שליה לא שופטת אותה .
ליה לחצה את ידיה של רוני בחיוך .
״ליה את יכולה להשאיר אותנו לבד?״ליה שמעה לפתע את קולו של עוז.
״לא , אל תלכי״ פלטה רוני מחזקת את אחיזתה .
ליה הביטה בה בחיוך כשהיא נשארת במקומה.
״ובכל זאת… תשאירי אותנו לבד?״הוא אמר בפוקר פייס , שלא הביעו דבר.
ליה הרגישה איך הוא מרתיח אותה בטון המתנשא שלו , והמבטים הקרים האלה .
״אני אדאג למה שהבטחתי״היא חייכה חיוך לרוני מתעלמת מעוז , מרפה את ידיה ועוזבת אותן .
עוז רצה לחייך כשליה עברה אותו במבט זעוף והליכה מהירה , הוא לא ידע למה , אבל הוא אהב להרגיז אותה ולגרום לה להרגיש פחות ממנו.
אבל הוא ציווה על עצמו להישאר בפנים רציניות , הוא התיישב מול רוני , מביט בה לכמה שניות , בגבות השחורות שמנוגדות באופן מדהים לשיערה הבלונדיני , הוא חשב עצמו שהיא נערה יפהפיה.
״אני יודע מה את מרגישה…״הוא אמר בשקט
״אתה לא יודע!״ צעקה רוני , היא היתה נערה מלאת להט וחמומת מוח , אולי כתוצאה מהעבודה שהחיים לא ריחמו עליה במיוחד.
״אתה לא יודע מה זה לקום כל לילה מסיוטים ,שאת רואה את אבא שלך עולה עלייך , מלטף אותך , מפשיט אותך״ היא אמרה וקולה נשבר.
עוז נגעל מהתמונה שדמיין במוחו של גבר מבוגר בעל קשר דם לנערה שבה הוא נוגע בצורה מינית.
״אתה לא יודע מה זה לא לישון כל לילה , ולא לשלוט בעצמך ופשוט להכות את עצמך כשבמוח הכל שחור״היא הוסיפה מנערת אותו מהתמונה המזעזעת.
עוז בלע רוק ואמר ״אני יודע מה זה סיוטים כל לילה , כי כל לילה התמונה של החבר שלי מתפוצץ לידי במועדון , כי הוא בסך הכל נער ישראלי שרצה לבלות בחמישי בערב״.
הוא קצת היה המום מעצמו על כך שפתח את הנושא בכזאת טבעיות, משהו בנערה הזו מצא חן בעיניו , והוא רצה לספק לה ביטחון ולהיות מעין אח גדול בשבילה.
רוני הביטה בו בעיניים פעורות , היא הרגישה נבוכה על כך ששפטה אותו.
״כולנו דפוקים , אני , את , החברים שלך,ליה,על כולנו נכפתה דפקה בגלל אנשים אחרים ״ הוא אמר ״אבל אנחנו נתגבר על הכל, אנחנו האנשים שעשויים מהחומרים הכי חזקים , ששום דבר בעתיד לא יפיל אותם , אנחנו בלתי נשכחים״ הוא אמר לבסוף .
רוני חייכה והרגישה איך הדיבור שלו סוחף אותה ביחד עם המראה המסוקס שלו.
״עכשיו,אפשר חיבוק?״הוא קם מהדשא פורש ידיים באוויר.
רוני נצמדה אליו לחיבוק כשראשה מונח על כתפיו החסונות , וריח הבושם הנעים נוטף ממנו , היא ניסתה להשתלט על לחייה שבערו בצורה מטורפת .
תגובות (4)
אני יודעת שזה שטותי, אבל כשאת שמה פסיק הוא צריך להיות צמוד למילה ואז פסיק (אבטיח, ולא: אבטיח , )
היו מקומות שמבחינת קריאה הייתי מחסירה מהם את הפסיקים וממשיכה את השורה וחלק שהייתי שמה במקומם נקודה (אבל זה לפני איך שאני אוהבת לערוך את הכתיבה שלי, אני רק מציינת (בלי להעליב) )
פרק מאוד יפה, אני אוהבת את המשחק כוחות הקטן הזה בין עוז לליה .
תמשיכי :)
את לא מעליבה , אני אוהבת שמשקיעים בתגובה ורושמים ביקורת . אקח את זה לתשומת ליבי:)
ממש אהבתי את הסיפור הזה, הוא מאוד מקורי וממש אהבתי את הרעיון!
גם לי קרה שנמחק הפרק וזה מעצבן ברמות. אבל יצא פרק באמת מהמם