הכל מהכל, אבל כלום מהלא כלום.
התחושה הזאת, של עקצוץ במעלה הגב. תחושת נועם בכל הגוף, מתפשטת לאט לאט.
אני אוהבת את זה. שאני יכולה לשבת שעות, להריח את הטבע, לנשום את השמש.
להרגיש את הכל נמס בתוכי.
לדעת מה אני אוהבת, ליצור את האהבה שלי.
להרגיש את הדברים שלי, שמאפיינים אותי, מתחברים לתוך תוכי.
להרגיש את עצמי גודלת, הופכת לצמח יפהפה, ליד הדברים שעושים אותי מאושרת.
להרגיש ולדעת איך זה כשאת צועדת מסעות ארוכים, לא מתעייפת, עוברת את העולם.
להרגיש ולדעת איך זה כשאת שוכבת בצד עץ, לא זזה ונותנת לצמחים לעטוף אותי ולהשקע בתוכי.
לתת לדברים שאני עובדת בשבילם מקום בלבי.
זאת התחושה הזאת, התחושה הנעימה הזאת, שאתה הכל מהכל, אבל כלום מהלא כלום.
תגובות (0)