"ביכורים "(קטע קטן מתוך הספר הראשון שכתבתי לפני זמן רב מאד מאד )
סיפור זה שכתבתי לפני שנים רבות מאד מוקדש להורי האהובים שלי זיכרם לברכה !!!!
.
השעה 4 לפנות בקר. פתיתי שלג דקיקים יורדים ומקשטים את הרחובות בשטיח לבן וזך . הרגשה
מדהימה. לתוך הרחוב היפהפה באוויר צלול פשוט נפלא יוצאת משפחה מביתה מזה עשרות בשנים,
משפחה די אמידה, מקובלת מאד מאד על כל הסביבה, משפחה שמשאירה מאחוריה את כל מה
שבנתה במהלך שנים רבות, את כל הרהיטים היפהפיים, ספות העור בצבע בורדו בוהק, עם כורסאות
תואמות, שולחן קטן מגולף בידי אומן והוא כמובן מקסים ביופיו, את כל השטיחים הפרסיים שכיסו באצילות
את ריצפת הפרקט בכל הדירה, את כל העושר ששרר בכל פינה ופינה של הדירה הענקית והמסודרת
בטוב טעם (טעמה של אמי שהיה טעם אריסטוקרטי,} את הפסנתר שהילדה הבכורה אהבה כל כך לנגן
בו ויש לה שמיעה אבסולוטית , כך לפחות לפי מורתה – אך המשפחה כולה דריכות, כולה צהלה ,כולה
תקווה, כי עידן חדש מגיע , עולים לארץ ישראל, ארץ אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב הארץ שתשאב
אליה מכל קצווי תבל את כל היהודים הפזורים ברחבי העולם וסוף סוף יתאחדו יחדיו ותהיה להם – לנו
מולדת, הארץ המובטחת הארץ ששייכת , רק ליהודים ליהודים בלבד.
נחזור למשפחה שיצאה מביתה באשמורת הבקר, מצפה לכרכרה שהוזמנה ושאמורה להסיעה לתחנת
הרכבת בבקרה שביוגוסלביה ומשם תעלה על האנייה שתפליג יחד עם עוד המון המון יהודים, ילדים ,
נשים וטף כשהיעד של כולנו, להגיע בשלום לארצנו מדינת ישראל מדינת היהודים , מדינה שרק לפני זמן
קצר מאד הוכרה באומות המאוחדות כמדינת ישראל וזאת "בניצוחו של היחיד במינו האיש האמיץ, האיש
שלא וויתר, מר דוד בן גוריון זיכרו לברכה הוא הוא האחד והיחיד.!!!!!
תגובות (2)
סיפור יפה מאד.כל הכבוד לך,בקי,על ההתמדה שלך בכתיבת הסיפורים.
את דוגמא לכל סופר צעיר ולא צעיר באתר הזה ומחוצה לו.
שבוע טוב!
דרך אגב-אני לא ממש עומד מאחורי קצב החלפת התמונות שלך :)
תודה נשמה שלי אופיר היקר התגובה שלך מרגשת אותי מאד מאד ולאחר שבועיים לא סימפטיות בלשון המעטה חזרתי לכתוב ואתה המגיב היחיד שלי אך אותך אני מחשיבה לעולם ומלואו ♥♥ ממני בקי
נ.ב. תודה שסינגרת עלי בימים הקשים שלי ♥♥♥