למה דווקא הוא?!- 1
" נו… הוא יבוא או לא?!" צרחתי בראש. חכיתי לו, ביום, גשום, רטובה עד מוות . כועסת. על כך שהוא לא הגיע והשאיר אות להרטב. " המף!" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלו. דפקתי על הדלת. " מה יש?" שאל אותי אחרי כמה דקות. הוא קיבל אותי בתה וחיוך. שיערו השחור, ואפו המוזר הראו שהו יהודי. אבל מה זה עינייני? אוי, איך לא ידעתי שזה מאוד ענייני.
* * *
ישבנו מול השולחן, תה מהביל וחם בידינו, חיוכים על פרצופינו, ומחברת ג"ג מלפנינו. השולחן החום והרעוע, התנדנד תחת המשקל ה " כבד" של שתי כוסות תה ריקות, ומחברת ג"ג אחת. הפצצנו אחד את השני בשאלות על ארצות באזורינו. ברגע שהוא שאל: " בירת…." נשמעה דפיקה בדלת.
חייל נאצי נכנס.
תגובות (1)
וואי, זה נשמע ממש מעניין, במיוחד שזה קשור לשואה:) תחזרי הביתה ותמשיכי!
ג"ג זה גיאוגרפיה נכון חח?
אה ולשאלתך- הפעם אני מתמודדת עם האורך של הפרק- אבל שלא יקרה שוב!:)