הורדת המסך שלה , עונה 2 – פרק 12

״מה איתה , היא עוד לא אכלה?״ נעמדה מאחורי אמא כשהיא אוחזת בזרועי.
״לא״ מלמלתי מביט בנוף שהשתקף ממרפסת ביתנו.
״אמא שלה מכינה לכם אוכל , תכנס״היא אמרה ״ותקרא לה״.
״תכף״ אמרתי .
הוצאתי סגריה מכיסי , המחשבות התחילו להדהד במוחי , הדמעות התחילו לזלוג בפעם הראשונה מתוך עיניי.
לפני שלושה ימים נפטר לי הילד , הילד שחיכינו לו במשך שבעה חודשים , הילד שהיה לנו כל כך קשה להביא.
הוא מת , אחרי שהיא התפללה ליד האינקובטור במשך שבוע ולא הפסיקה להניד את שפתיה לדקה.
כיביתי את הסיגריה מנגב את הדמעות עם שרוול הסוודר שלי , מושך באפי מעט ומזדקף .
מביט לשמיים ומדבר לאלוהים , היא מאמינה בך , אל תגרום לה להפסיק , תאהב אותה כמו שהיא אותך .
ואז במוחי מהדהדת המחשבה – תהיה חזק יונתן , אם לא תהיה חזק , הכל יתפרק.
פתחתי את דלת חדרנו באיטיות, עובר את זרי הפרחים הרבים וחפיסות השוקולד שנשלחו כניחום מחברים ומשפחה , היא ישבה מכורבלת בפוך , העיניים שלה בהו באוויר , היא היתה כאילו קפואה .
הפנים שלה היו נפולות , הכיסוי ראש שלה היה שמוט מעט לאחור , האף שלה היה אדום , והיא הייתה מוקפת בנייר טואלט שהסגיר את הבכי הרב שלה .
נכנסתי סוגר את הדלת אחרי , פתחתי את חלון החדר נותן לרוח קרה וחורפית לחדור ולעקוף את מחנק החדר שסגור כבר במשך שלושה ימים.
התחלתי לאסוף את כל ניירות הטישו אל תוך הפח הלבן שעמד בפינת החדר.
נעמדתי מולה אוחז בידיה ומקים אותה מהמיטה , היא קמה כמו רוח רפאים אפילו לא מביטה בי , כמו כל השבוע הארור הזה.
נעלתי את דלת חדרנו והכנסתי אותה למקלחת , התפשטתי והפשטתי אותה מבגדיה , היא עמדה עדיין כפסל , אפילו לא עוזרת לי להוריד את בגדיה .
פתחתי את הדוש מכוון מיים חמים , נכנסתי ואחזתי בידיה מוביל אותה אלי , היא נעמדה מולי כשהמיים זורמים על שנינו , הם הרטיבו את שיערה ואז עברו ללטף את פניה .
לפתע העיניים שלה פגשו בשלי , לרגע ארוך ,ואז הם הבריקו והיא החלה להתפרץ בבכי סוף סוף מולי , היא החלה לצעוק ולבכות .
חיבקתי אותה נצמד אליה כשהמיים זורמים על שנינו , היא הניחה את ראשה על החזה שלי , כשהיא ממשיכה לבכות בכי סוער וציפורניה חדרו לתוך עור גבי בחוזקה מבקשות לאחוז בי חזק.
עטפתי אותה במותניה בחוזקה , כדי לתת לה תחושה שאני שומר עליה , היא המשיכה לבכות ואני העברתי יד על שיערה בשקט נותן לה להתפרק.
לאחר שסיימנו להתקלח עטפתי אותה במגבת ואז הלבשתי לה שמלה כחולה פשוטה שהחמיאה לפניה היפות , היא הניחה מטפחת לבנה על שיערה והתיישבה על המיטה בגב שפוף ועיניים שקועות ועצובות , הדמעות שוב זרמו על לחייה רק הפעם דוממות.
היא עברה למצב שכיבה כשהיא מכורבלת בתוך עצמה , נשכבתי לידה עוטף אותה בגופי כשלחיי צמודות לשלה , סופגות את הדמעות שלה , כמו שאני מבקש לספוג את כאבה .