מביטה לאחור

רציתי לשאול האם קורה לך לפעמים שחסר לך משהו בפנים?
חסר לנשמה ולאור שמרגישים שחשוך יותר מידי שנים.
האם הרגשת שאפשר להיות יותר מאושר ולא רק עכשיו אלא לעולמים?
האם הרגשת שיש דבר שיכול להשאיר אותך צמא לעוד חיים?
אני מרגישה את זה יותר מלפעמים.
מפחדת לעשות שינויי, שכולם יראו שגיליתי משהו חדש ויצחקו ירכלו או סתם ישפטו.
לפעמים הייתי רוצה להיות נעלמת.
להרגיש איך זה לדהור אל האמת בלי שמישהו ישפוט.
הבעיה היא שזה לא שינוי קטן ואפילו לא קטנטן.
זה שינוי גדול שדורש צומת לב מכל הסובבים אותו.
זה שינוי לנשמה שמתמלאת פתאום.
זה שינוי לאור שבוקע משום מקום.
הייתי רוצה להיות חזקה מספיק בשביל ללכת בדרך שלי ואני מפחדת ליפול.
הייתי רוצה להאיר תמיד את הנשמה ולא להביט לאחור.
אבל אני כזאת, מפחדת ליפול ומביטה לאחור.