חמישה מיליון דולר.

הגעתי הביתה לאחר שיעור מתמטיקה ופתחתי את המקרר. "נו מה, גם היום אין מה לאכול? "
מלפפון רקוב, חומוס פג תוקף ולחם יבש.
טרקתי את דלת המקרר וזרקתי את התיק על הספה הקרועה זה כבר שנתיים.
הייתי רעב, ישנתי אתמול על בטן ריקה והיום אכלתי רק חצי סנדוויץ' טונה שמיכאל הציע לי.
הצצתי בשעון שתלוי מעל הטלויזיה, השעה 6 אחר הצהריים.
נמאס לי להדליק את הטלויזיה ולצפות בתכנית אוכל כלשהיא או בחבורת אנשים פלצנים שאין להם על מה לזרוק את הכסף.
יש לנו רק ערוצים ישראליים אז החלטתי לצפות בחדשות.
"ערב טוב " התחילה השדרנית.
"והערב רעידת האדמה בסין שגרמה למותם של עשרות משפחות.
בארץ אלפי סטונדנטים מוחאים על יוקר המחייה ומקימים אוהלים ברחבי תל אביב.
גם בימים הקרובים הולך להיות חם מאוד ונראה שזה לא הולך להשתנות.
כל זה ועוד לאחר הפרסומות."
מצחיק שהיא התחילה במשפט 'ערב טוב' והסבירה במשך חמש דקות למה הוא לא כזה.
הכל נראה לי כל כך רע.
אבל זה קצת מנחית אותי לקרקע שהמצב שלנו לא הכי גרוע בעולם.
תודה, אני אומר לאבא שבשמיים, לבורא עולם.
תודה על משפחה אוהבת.
תודה על חיים.
תודה על כל נשימה ובריאות.
תודה שיש לי אותך.
השעה כבר 6 ועשרים ואמא עדיין לא הגיעה.
התחלתי להיות מודאג.
היא הייתב צריכה להיות בבית בשעה חמש.
לא היה לי פלאפון אז לא ידעתי איך למצוא אותה.
'דלינג דלונג' השמיע פעמון הדלת.
מיהרתי לפתוח וראיתי את אמא מחייכת מאושר .
חיבקתי אותי ושאלתי מה קרה.
היא הזילה דימעה ואמרה בלחש, מפחדת שכולם ישמעו, "זכינו בלוטו. זכינו בחמישה מיליון דולר! "
נשארתי עם פה פעור ולא הגבתי, מה מגיבים ברגע כזה.
התאוששתי מהר מהבשורה המשמחת וחיבקתי שוב את אמא.
"את רצינית? יאוו אני לא מאמין! איך? לא ייתכן. חמישה מיליון דולר? מה עשינו שהגיע לנו הטוב הזה? "
אמא השתיקה אותי שלא ירכלו עליינו השכנים ואמרה "קודם כל קונים אוכל, מה בא לך להזמין יפה שלי? "
וואו כמה זמן לא שמעתי את המשפט הזה בבית שלנו.
"אני אשמח להמבורגר" עניתי.
הזמנו בורגרנץ' והשליח הגיע.
אכלנו בתיאבון רב כשאבא נכנס לבית מותש מהעבודה השנייה ופרצוף מופתע על פניו.
"אבא.. בוא שב איתנו לאכול".
אמרתי לו תוך כדי ביס ופיניתי לו מקום ליד אמא.
אמא הסבירה לו לאט שזכינו בחמישה מיליון דולר וכעת אני ראיתי את הפרצוף המופתע שהיה לי על פניו של אבי.
מאותו יום הכל השתנה.
הפעם אני דואג לאחרים ולא אחרים לי.
אני נותן מעצמי לכל מי שצריך ולא שוכח להגיד תודה על הכול.
לאחר 10 שנים הקמתי בית נוער לילדים שהיו כמוני ואני משקם אותם כמה שאפשר כי לא כל אחד זוכה בחייו לחמישה מליון דולר.