חוכמת הזכוכית

לפני שנים רבות, ביער עבות אי שם באחד הג'ונגלים של אפריקה, חיה לה משפחה קשת יום אך מאושרת ושמחה בחלקה.
בוקר אחד, הקיץ אב המשפחה השכם בבוקר ויצא לציד.
כעבור מספר דקות נתקל האיש בזאב אימתני ובשועל ערמומי. בעודו פוסע לאיטו התקרבו אליו הזאב והשועל בצעדי ענק.
כאשר חש האיש שחייו בסכנה, שלף מתוך תיקו שתי חתיכות בשר ואמר להם: "אם תחוסו על חיי, אתן לכם בתמורה את שני נתחי הבשר הגדולים האלה." השועל, הידוע בכושר הערמומיות שלו, אמר לאיש: "קודם תן את הבשר, ואחר כך נשקול את הצעתך."
האיש, שלא בטח בשועל הנכלולי, הנהן בהסכמה והציע לקחת את חתיכות הבשר האלה. "אבל בתנאי אחד," אמר האיש, "שבעת המסירה, ירים השועל את ראשו לשמים, והזאב יתבונן ב'עסקה'."
השועל הסכים, והתקרב בצעדים נדודים אל נתחי הבשר.
כאשר הושיט האיש את הבשר לשועל שהרים את ראשו לשמיים, שלף מכיסו חתיכת זכוכית וכיוון אותה אל השמש. מהשתקפות קרני השמש על הזכוכית, הסתנוור השועל והאיש ניצל את הרגע ונמלט במרוצה לעבר ביתו, כשנתחי הבשר בידיו.
הזאב, שהיה תמים בהרבה מן השועל רדף אחרי האיש.
לפתע, נעמד האיש הנרדף, הביט בזאב ואמר לו: "חברך השועל בסכנת חיים ועיניו מסתנוורות, וכל מה שמעניין אותך זה חתיכת בשר? איזה מן חבר אתה?"
הזאב הנבוך הסתובב כשפניו נפולות וחזר על עקבותיו, בכדי לעזור לחברו השועל.
וכך, בשל תבונתו, ניצל האיש מן הזאב והשועל, וחזר לביתו טוב לבב כשנתחי הבשר בתיקו.

– סוף –