עיירות ספר
פלאק-
הפלאק הוא הילד של הרחובות. בקיץ, האוויר מריח כמו קקי שרוף, כמו פח שנשפך, כמו עשן של מפעל. ואז, כל היריקות, כל פצלי שמן וכל כתמי המכוניות; כל הנוזלים שנשפכו, כולם, תחת חישולה של השמש, תחת לחץ האוויר, נהיים שכבת פלאק.
הפלאק נכתש תחת מכבש הרגליים, מתפזר לרסיסים דקים. זה נדבק לסוליות. זה נדבק לסוליות ויורד אז בבית, על הרצפות השטופות המבריקות. בחסות קרירות הרצפה, זה נדבק לכף רגל יחפה ואז עולה איתה על המיטה. וכשהגוף מתהפך, מחפש תנוחה נוחה, זה מתקדם מעלה עם תנועות המזרון ומשתחל בין השיערות.
והרי זה מקובל וידוע שמה ששוכב בין השיערות בזמן השינה, נהפך לחלומות.
תגובות (4)
marry me. כתוב בצורה יצירתית, מוחשית, חזקה, מטלטלת. כל רגע ורגע כל שלב נבנה בברכה. הרעיון מעולה. והביצוע גאוני
חח אוליב אני צריך ללמוד ממך לפרגן
יפהפה
קראתי את זה שוב. זה מדהים. הלוואי שיכולתי לכתוב ככה.