Dana
יאא התעלמוות מתחיילות *~*
אבלל אני לא יודעת אם לכתווב את הסייפור או לא ..

בית הלחישות – פרק 2 להפסיק או לא להפסיק זאת השאלה ..

Dana 06/07/2012 854 צפיות 7 תגובות
יאא התעלמוות מתחיילות *~*
אבלל אני לא יודעת אם לכתווב את הסייפור או לא ..

עמדתי מסתכלת על איאן שבכיף שלו יושב לי על המיטה , העיניים שלנו נפגשו ומבטי צנח למטה
שמתי את המזוודה קרוב למיטה " איאן צא מהחדר שלי "! צעקה יובל בכוח .
" טוב ימעצבנת , זה המקום הכי שקט בכול הבית אז באתי לכאן לחשוב " אמר איאן והעביר את ידו
בשערו השחור עם הפסים הבלונדינים שהשתלבו ביחד ונראו כצבע אחד , זהוב שחור כזה .
" אתה יודע שמריון מחפש אותך "? שאלה יובל ושלבה ידיים .
העיניים של מריון נפקחו והוא קם מהמיט במהירות " טוב אני הולך להעמיד פנים יושן לה'ת " הוא אמר
וטרק את הדלת , קפצתי פשוט מהטריקה של הדלת החומה והמקושטת " אממ " מלמלתי בזמן
שיובל החזיקה בראשה וצנחה על המיטה " איזה בעיות יש עם הילד הזה "? היא מלמלה ואז פקחה
את עינייה " אהה כן נכון " היא אמרה ונגשה אלי " זאת המיטה שלך כמה דקות יש ארוחת ערב, כדי
לך להרגן כבר את הדברים " היא אמרה בקול מתוק ולא עצבני .
" תודה " אמרתי לה והיא הינהנה , פתחתי את המזוודה והתחלתי להוציא דברים ממנה אל הארון ,
אחרי שסיימתי להוציא את הדברים החלקתי את אחת המזודוות אל מתחת המיטה , מהזודוות האחרות
הוצאתי את שאר הדברים כמו תמונות , ציורים ותמונות ועוד כול מיני שטויות , החלקתי גם את המזודוות
הללו וישבתי על המיטה " אוקיי סיימתי " אמרתי וראיתי את יובל שוכבת על המיטה ומסתכלת על שעונה
כבר מספר דקות כאילו היא סופרת את הדקות שלה , היא מזיזה את אצבעותייה לאות שניות וסופרת את
הדקות " למה"? שאלתי את עצמי ונערתי את ראשי למחשבות אחרות .
" אפס " היא מלמלה וקמה מהמיטה והצביעה עלי " את אמורה לדעת לספור את הדקות בגלל מריון , הוא
תמיד עומד בלוח הזמנים לא משנה איך הוא תמיד מדייק בדקה " אמרה יובל וגלגלה את עינייה .
"עוד מורה שמדייק " מלמלתי לעצמי ושבלתי את ידיי והוצאתי מכיס המעיל שלי את הפלאפון ופתחתי
אותו , חמש שיחות שלא נענו מריי , חייגתי בסתר אל ריי שכנראה חכתה שאני אטלפן אליה שהיא במהירות
ענתה " הלו "? שאלתי בחשש את ריי והתרחקתי מהטלפון .
" למה לא התקשרת אלי "?! צעקה אלי ריי ככה ידעתי שהיא תצעק אז עשיתי לי מתקפת הגנה והרחקתי
את הטלפון .
" אממ הייתי עסוקה " מלמלתי לה " אני הולכת לאכול נדבר " אמרתי לריי ונתקתי במהירות את הטלפון
שיהיה לי זמן להמציא תרוץ , נשכבתי על המיטה שהפלאפון קרוב ללב .
" בואי רייצ'ל הולכים לאכול " שמעתי את קולה של יובל במוחי , פקחתי את עיניי וראיתי אותה מנערת אותי
וקוראת בשמי " אוקיי יובל " אמרתי ונעמדתי על הרגליים שאני חצי ישנה .
יובל פתחה את ידית הדלת וסימנה לי לצאת , סמנתי לה עם האצבע שנייה והורדתי את המעיל ולתליתי אותה על ידית הארון " בסדר " אמרתי לעצמי , מקום חדש , חיים חדשים , אופי חדש בסדר !
יצאתי עם יובל מהחדר שלנו והתקדמנו אל עבר הדלת הלבנה שהיה כתוב עליה בכתב זהוב " חדר האוכל " , יובל פתחה את הדלת ונכנסנו , היה שם שולחן ענק שעמד באמצע בחדר וישבו שם שש אנשים שני בנות וארבע בנים בניהם ישב איאן , ישבה שם ילדה עם שער שטני ופוני לצד , וילדה עם שער חום מתולתל , בן בלונדיני , בן עם שער חום ועוד בן עם שער קצוץ ומתולתל בצבע שחור " יובל " קרא הבן הבלונדיני אל
יובל והיא נופפה לו " רוצה להכיר את החברה החדשה שלך "? הוא שאל ונראה נחמד .
" מעניין לנו לדעת את מי איאן הפיל ולא בקש סליחה " הוסיף הבן עם השער השחור והקצוץ .
איאן נזף בו מבט ויובל מהרה לומר " זאת רייצ'ל אל , היא הילדה החדשה השנה , רייצ'ל תכירי זה מור " היא הצביעה על הנער הבלונדיני " תיר " היא הצביעה על הנער עם השער השחור והקצוץ " וזה רון " הצביעה על הנער עם השער החום " את אחי המעצבן את הכרת ראשון אז אני לא הכיר לך אותו " היא אמרה והתקרבה לאוזני " וגם לא כדי להכיר " היא לחשה לי וצחקתי .
הלכנו אל השולחן וישבנו , על השולחן היה הרבה אוכל טעים , " זאת רי'צה ומייפל " היא הצביעה בהתחלה על השטנית ואחרי זה על הנערה עם השער החום המתולתל " נעיר להכיר " אמרתי והם חייכו חיוך , יותר נכון נראה לי רי'צה חייכה חיוך ומייפל חייכה חיוך מזוייף " מה יש למייפל "? שאלתי את יובל והיא הרימה את כתפייה " זה בגלל שמייפל לא אוהבת חדשים היא אוהבת להיות קבוצה " לחש לי מור וחייכתי .
" אל תדאגי " קרץ לי תיר וחייכתי , לקחתי לי לאכול סלט ואיאן הסתכל עליה בצורה הכי מוזרה שראיתי " יובל " נערתי אותה ביד " מה "? היא לחשה לי .
" אח שלך מפחיד אותי " צחקתי ולגמתי ממיץ התפוזים שעמד על השולחן .
" הוא מפחיד את כולם" אמרה יובל בקול ולקחה חתיכת לפה מהבשר שהיה על צלחתה .
" הוא ומייפל מתאימים " אמרתי ויובל חייכה " נכון " הוא הוסיפה .
" את יודעת כמה פעמים אמרנו להם זאת אבל הם לא התייחסו אחד לשני הם שונאים אחד את השני " אמרה רי'צה וצחקה " אולי אנחנו שומעים אתכם " אמרו איאן ומייפל בפה אחד וכול צחקו , מייפל עשתה פרצוף מפחיד ושפכה עלי את המיץ התפוזים " מה יש לך "? צעקה יובל על מייפל ומייפל צחקה .
" אופס " היא אמרה וקמתי מהשולחן " זה בסדר " אמרתי והתקדמתי אל עבר דלת הכניסה של חדר האוכל " מייפל תמיד יגעו אנשים חדשים , שנה שעברה יובל ואיאן הגיעו , זה שאת הראשונה שהגעת לבית הלהב זה לא אומר שאת אחראית " צעקה עליה ר'יצה .
" מה שתגידי " אמרה מייפל , נגעתי בידית הדלת שהידיים שלי דפיקות ופתחתי אותה " אככ , אני כולי דביקה " אמרתי לעצמי שאני הולכת לחדר , פתחתי את הדלת ונכנסתי , עמדתי מול הארון שאני מזיזה את כול הבגדים לשני הצדדים ופתאום קרן שמש נורה אל תוך הארון אל מקום שם , עיגול נוצר מהשמש , נגעתי שם בעדינות מפחדת " מה זה "? שאלתי את עצמי ועל היד שלי נהיה סימן של סופה .
" מתחת לאוזני המים , מבעד לשחקים נוצר אי בו לחישות רבים " שמעתי בראשי את הבית לוחש .


תגובות (7)

יווו.. קול!
את כול כך ממשיכה!!
עכשיו כול התעלומות מתחילות אז אל תשאירי אותי במתח!!!~
תמשיכי!!!

06/07/2012 08:09

את ממשיכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יש לך אחלה סיפור

06/07/2012 08:12

תמשיכי ותעשי טובה והרגי את מייפל המעצבנת ^^

06/07/2012 08:48

היי דנה אהבתי מאד מאד את הסיפור שלך תמשיכי שבת שלום ממני בקי ♥♥♥

06/07/2012 09:50

היי דנה אהבתי מאד מאד את הסיפור שלך תמשיכי שבת שלום ממני בקי ♥♥♥

06/07/2012 09:50

את לא יודעת אם לכתוב את הסיפור?
אז הינה אני אגיד לך.
את הולכת להמשיך לכתוב את הסיפור המדהים הזה ואני לא שואלת אותךך!!
ומייפל עלתה לי על העצבים… חוצפנית, ככה בלי התראה או משהו כזה שופכת עלייה מיץ!! שתמות! (סורי דנה אם העלבתי אותך או משהו כזה..)
ויאיי התעלומות מתחילוות!!!!!!
אני מה-זה במתחח!!!!!!
אז קדימה המשךךךךך!!!!!! חיחי :)

06/07/2012 12:33

דנה התגעגענוו ………..

וברור שאת הולכת להמשיךךךךךךךךךךךךך ………
זה סיפור מעניין ומדהים …………
מיפל הקרציהה הזאתת …….

אוהבות אוראל וויקי

08/07/2012 03:28
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך