"להיות אבא"-פרק-28-43(כולל)

פרק 28:המטוס נוחת
בשעות המוקדמות של היום למחורת נוחת במטוס בשעה 13:00 והטייס בקולו המרגיע והנמוך מודיע:"נוסעים נכבדים,בדקות הקרובות ינחת המטוס ונרד ממנו באופן בטיחותי ורגוע".
לאחר שירדו מהמטוס לקחו מונית למלון ואז אחרי שפיזרו את התיקים ויצאו מהחדר שמעו קול שצועק:"אריאל???אריאל!!!!",זאת הייתה אמה שראתה אותה פעם ראשונה אחרי 15 שנה ובהתחלה אריאל לא מבינה מי זאת אבל אז היא מסתכלת בפנייה ורואה שזו באמת אמא שלה והן רצות אחת על השנייה ומתחבקות ושואלות אחת השנייה כל כך הרבה שאלות שאפילו השכנים יצאו מהחדרים מרוב סקרנות,אז הלכו כל השישה:האבא והאמא של אריאל,אדם,אריאל,אור וקרן(הילדים) ללובי ומשם יצאו מבית המלון והלכו לחוף הים ושם הילדים שחקו במים ובחול ואדם ואריאל דיברו עם הוריה והם הכירו את אדם ושמעו על חייה של אריאל וככה היום עד הערב ואז שהתכוונו ללכת והגיעו למלון רצו לעלות במעלית מרוב עייפות אבל לא היה מספיק מקום לכולם ולכן רק אריאל והילדים עלו ואדם והוריה חיכו למעלית הבאה,בזמן שחיכו שאל אדם אצ הוריה:"למה לא ריאתם אותה 15 שנה??"
האם והאב ענו לו בפה אחד:"כי היא החליטה שאנחנו מחליטים לה יותר מידי ולא נותנים לה את החופש שלה" ואז הגיעה המעלית והפעם רק ההורים יכלו לעלות ואדם נשאר בלובי אז חיכה הוא למעלית הבאה ובזמן שחיכה המנקים כבר ניקו את הלובי והלובי היה חשוך חוץ מאזור המעליות ובאותו חושך קודר ראה שני עיניים,עיניים שהזכירו את של אביו ואז מתגלה לו פה והוא אומר לאדם:"הם משקרים לך,זו לא הסיבה"ובסיום המשפט עוד לפני שהוא הספיק להגיב נעלמו להם העיניים ונשאר רק הפה שאמר לו משפט אחרון לפני שנעלם:"ואם אתה טועה מי אני אז אני המלאך השומר שאביך ביקש שהיה לך וישלי את עיניו כדאי שהוא יראה אותך לפחות".

פרק 29:היום השלישי של החופשה
אז מתעורר אדם בבוקר ורואה את אריאל ואת אור וקרן יושבים בסלון יחד עם הוריה ואז האבא של אריאל צועק לאדם:"איזה יופי היפיפייה הנרדמת התעוררה(ותוך כדאי צוחק בצחוק גדול)",ואדם העיף הסתכל עליו בחיוך ואמר להם:"שמעו אני הולך לעשות סיבוב בעיר אז מישהו מצטרף??"
אריאל קפצה ראשונה:"סליחה אדוני?!אתה לא לוקח אף אחד כי אני הולכת איתך היום והורי היו עם אור וקרן ואני משאירה להם את המפתח כדאי שיקחו אותם גם לישון אז יש לנו את כל היום ביחד(עם חיוך ענק על פניה)",אז שניהם ירדו למטה והשכירו רכב מהמלון ונסעו וטיילו בעיר והוא קנה לה כמה בגדים חדשים והם הלכו לסרט ביחד והלכו לים ביחד ובזמן שהם מטיילים להם בחוף פתאום אדם שיכור נכנס באריאל ואומר לה:"היי בובה כמה את רוצה בשביל שנזדייהן??",אדם ישירות התנפל על האדם השיכור והעיף אותו מאריאל והבחור הרים זכוכית שהייתה על הרצפה ופשוט חתך את אדם בבטן וברח,אדם נפל על החול אך איש לא שמע אותו נופל,החול הרך,כל החול נעשה אדום וגם המים ששטפו את החוף נעשו אדומים ואריאל מתחילה לבכות ולצעוק להאנשים שהיו שם באזור:"הצילו!!הצילו!!שמישהו יעזור לנו!!!",בחור צעיר שהיה שם באזור רץ לכיוונם וראה את אדם מדמם ולכן קרא לאמבולנס ואז ישירות הרים את אדם ורץ איתו לכיוון הכביש המהיר ושם חיכה האמבולנס שלקח את אדם לטיפול ואריאל גם נכנסה לאמבולס,האמבולנס הגיע לבית החולים והכניס אותו לטיפול נמרץ ובאותה מהירות אמר לה אדם את המשפט שאמר אוראל לאישתו כשנלקח בשבי וזה היה:"לכי,לכי תהיי עם הילדים(עם חיוך על הפנים ודמעות בעיניו)" והיא נעצרה במקום והוא המשיך לחדר מיון ולאט לאט נעלם עינייה כאשר עבר בדלתות של חדר המיון והיא פשוט נפלה על הברכיים ועשתה את מה שאמר.

פרק 30:הניתוח
אדם נכנס לניתוח כדי לסגור את הדקירה ולא כדאי לאבד דם וגם כי זו המטרה שהוא הגיע לבית החולים,אריאל מחכה מחוץ לחדר הניתוחים עם אור וקרן הוריה של אריאל,לאחר שעתיים של ניתוח הרופא יוצא ואומר לאריאל ביחידות(רק הרופא ואריאל):"אריאל,עשינו כל שבכוחנו לעזור לאדם ועכשיו זה תלוי רק בו"
אריאל שואלת את הרופא:"מה זאת אומרת(עם דמעות בעיניה)?"
הרופא עונה בלי היסוס:"אם גופו יעמוד בכמות הדם שאיבד ויוכל לקלוט מספיק דם כדאי שישתקם ואם לא אז צר לי אך הוא לא ישרוד".
אדם הוכנס לחדר שיקום ששם ילדיו היו איתו ודיברו איתו והגיע כבר הערב אז אדם אמר לאריאל:"שהיה ברור את לא נשארת כאן,את הולכת עם הילדים הביתה ומחר הולכת לעבודה ואז אחרי שאת מסיימת עם הכל את באה לבקר אותי",אריאל כעסה מאוד על אדם אשר אומר לה דברים כאלו אך הבינה מאיפו זה באלו ולכן אמרה לו רק דבר אחד:"טוב,צודקת מאמי שלי,אוהבת אותך",ואז חזרו אר
יאל והילדים והוריה לביתם.

פרק 31:"לאאאא!!!"
בשביל האווירה תשמעו את המנגינה Manuellsen-Nachtschicht II

יום למחורת אחרי שסיימה בערב את כל הסידורים כמו שהבטיחה לאדם והילדים כבר ישנו,התלבשה יפה והכינה את האוכל שאדם הכי אוהב וזה בשר,כמו אבא שלו אשר היו הולכים ביחד בילדותו של אדם לאכול בשר במסעדות והיו אוכלים מלא מלא מלא בשר,פתאום שמעה דפיקה בדלת אז הלכה לדלת ופתחה אותה בזהירות ואז ראתה שזה הרופא של אדם,שאלה אריאל:"כן דוקטור,שלום לך(פתחה את הדלת עד הסוף),בוא תיכנס למה שתישאר בחוץ?!",ישב הדוקטור על הספה ואריאל הביאה לו כוס תה חם ושאלה:"מדוע באתה לכן??",הדוקטור הוריד את כוס התה מפיו והניח אותה על השולחן והתסכל לה בעיינים ואמר בקול צרוד וחנוק מדמעות:"אדם…אדם מת…הגוף שלו לא קלט את הדם..(אריאל לא שמעה כבר מילה מפיו ורק צעקה בנפשה"לאאאא")…אני מצטער".

פרק 32:זכרון אחרון מאבא

בשביל האווירה תשמעו את המנגינה Manuellsen-Nachtschicht II

יום שהתחיל בשמש המשיך בגשם קודר,עננים כיסו את השמיים וערפל קל כיסה את השמיים וזרם של אנשים מגיעה ללוויה,הכנסו את הגופה לאדמה והילדים שבכו כל כך הרבה הרגישו יד מלטפת שנוגעת להם בפנים ואומרת:"אל תבכו קטנים שלי כי אבא לא היה רוצה שתבכו בחיים",היד הזו הייתה שייכת לאריאל שניסצה לנחם את ילדיה והיא שומעת בראש את הקול של אדם שאומר לה:"יפה שלי,אני אוהב אותך אך אל תבכי כי החיים ממשכים והיינו ביחד עד הסוף כמו שרצינו,עד הסוף שלי אולי אבל עד הסוף",בסוף הלוויה הלכו לכיוון הבית ואז אור אמר לאימו:"אמא,זה אבא שם!!"הסתכלה אריאל וגילתה שזה באמת היה אדם ושאלה אותו:"אדם??זה אתה??"
והוא ענה:"כן יפה שלי זה נראה לך שאני אלך כזה מהר?!"

פרק 33:הסודות הקוסם ששמו אדם

אחרי שעלו הביתה ואחרי שאריאל בכתה מאושר ואור שאמר עם חיוך ענק על פניו:"ידעתי שאתה חיי אבא"
וקרן שרצה וחיבקה את אדם חיבוק חזק כל כך שהיו צריכים מסיר דבק חזק מאוד כדאי להפריד בינהם,שהיו בבית והילדים הלכו לנוח אז שאלה אריאל את אדם:"איך אדם?לאן הלכתה?מה קרה?איך אתה בחיים?"
אדם אמר:"מחר יפה שלי אני אספר לך כי עכשיו מה שאני רוצה זה לישון לידך",אדם חיבק אותה חזק וככה הלכו לישון.
בבוקר,אור השמש נכנס מבעד החלון והוילון הלבן כמשי,האור שהשתקף חימם את פניהם של אדם ואריאל, כמו תמיד אריאל התעוררה ראשונה אך רק הפעם לא כי ברגע שיצאה מהמיטה ראאתה בדיוק את אדם מוציא את הילדים מהבית ולוקח אותם לבית הספר,בחזרתו חיכתה לו בסלון ודרשה תשובות למה שקרה יום לפני ואדם ענה והוא אמר:"אז ככה…ביום של הניתוח הרופא שאל אותי אם אני מכיר את שתי הגברים שמחכים לי ליד החדר,כשראיתי את פניהם הבנתי שאני לא מכיר אותם אבל גם לא ידעתי איך להסבער לרופא למה הם פה,יצא הרופא מחדרי ובאותה הרגע נכנסו שני הבחורים ואז הורידו את המעילים והציגו עצמם כשני חיילים של הארץ שחטפו את אבי והם אמרו שמשימתם היא להשמיד את כל הממשיכים של השבויים ועכשיו הגיעה התור של משפחתי,בזמן שדיברנו ראיתי שאחד מהם מכניס את היד לכיס כדי לשולף סכין ובאותה השנייה לקחתי את העמוד של האינפוזיה והכנסתי לו אותו בפנים והחבר השני שהיה מופתע אך ידע איך לפעול פשוט חטף את העמוד מידי וזרק אותי על הרצפה ולקח חוט דנטלי ונסה לחנוק אותי אך הקדמתי אותו במהלך כי על הרצפה ראיתי מספריים שנפלו למישהו ולקחתי אותם ודקרתי אותו בתוך הלב במדויק ואז ברחתי מהחדר,הרופא לא ידע מה להגיד לך ולכן אירגן מוות מזויף ובלוויה הכניס סתם גופה".

פרק 34:חופשה הכול כלול
אחרי שהתגלה הסיבה למותו המזויף החליטה אריאל שצריך להחליף מגורים כי אחרת יגיעו גם לילדיה ולכן אירגנה טיסה ספוטנית לארץ אקראית בעולם,כשהגיעו לשדה התעופה ראו שהטיסה שלהם נדלתה בשעה ולכן חיכו שם,הילדים הלכו ביחד למשחקייה וההורים הלכו ביחד לקנות כמה דברים חדשים כמו:בגדים,בשמים משחקים,אוכל,שוקולדים ואלכוהול וסיגריות לאדם ולאריאל חפיסה מיוחדת של סיגריות,נשארה לה חצי שעה לפני הטיסה וחלק ממנה בזבזו במשחקים ובשיחות בינהם ואז ראו שנשארו עוד עשר דקות אז הם התקדמו כבר למטוס ושם אמר אדם:"טוב ילדים תעלו למטוס והנה הכרטיסים שלכם ותשמרו גם לנו מקום",הילדים התקדמו לתוך המטוס המואר חלקית והיה מזכיר מסדרון של סרט אימה,בתחיחת המטוס עמדה דיילת אשר על פנייה חיוך ענק ומפחיד נורא,אדם ואריאל נשארו בחוץ כדי להחליט מה עושים ואז המנקה הזקן בעל שומה שחורה בקצה הסנתר מתגלה כצעיר מחופש אשר התנקל על אדם כדאי להשלים את המשימה וברגע שהתחיל אדם הרים את אריאל על השולחן ושלח אותה לעבר המטוס והיא רצה והוא נשאר ואז דלת המטוס נסגרה ואריאל מבקשת לעצור את המטוס אך כמו בכל סרט אימה,אף אחד לא מקשיב לך,הדיילת עם החיוך המפחיד רק הסתכלה עלייה ולקחה אותה למקומה והמטוס המריא…אך ללא אדם.

פרק 35:טיסה 321-לעמק הפחדים

אריאל הסתכלה כל הזמן על הדיילות אשר לבשו חיוך ענק ועל הצוואר היה להם שרשרת של להבה עם אבן אדומה,בכל כמה דקות הגיעה דיירת אחרת ושאלה:"מה שלומכם??הכל בסדר??צריכים משהו??",אריאל לא דאגה רק מזה אלא גם מזה שהיו היחידים על המטוס,כעבור זמן קצר נשמע קולו של הטייס אומר:"טיסה 321-לעמק הפחדים הולכת לנחות בעוד מספר דקות",אריאל החזיקה את ילדיה והלכה בזהירות לכיון דלת ואז הדיילת שמה את ידה על כתפיה של אריאל ואמרה:"בהצלחה לך שם,את צריכה אתזה…אההה ובעלך יגיע בטיסה הבאה",
אריאל המופתעת הסתכלה עלייה ורק אמרה לה:"תודה לך",אריאל יצאה מין הדלת לכיוון שדה התעופה ושם חיכה לה נהג מטעם המשפחה שלה שמנהלת את כל העיר בעזרת עסקים מפוקפקים ולכן העדיפה ללכת לשם אפילו שזה היה "אקראי",הם הגיעו לבית הוריה ושם בשער לכניסה לבית עמד לו שער ברזל ענק עם סמל המשפחה:נשר עם שלוש כוכבים שהקיפו אותו.

פרק 36:ביקור משפחתי
אחרי שהתעוררה בבית הוריה נזכרה למה נתקה מהם קשר,משפחת מאפייה אשר מנהלת ארץ שהייתה מוכרת בתור ארץ גן העדן בגלל יופיה אך הוריה ראו בה בתור מקום ליצרת הון כי בארץ זו לא היה שלטון מכור כי האמינו בעצם בתור קיבוץ אחד ענק,מקום אשר פתוח לכולם,הוריה השתלטו על הארץ ומשם הכל שייך לעבר.
אריאל יצאה מהחדר והלכה לראות מה עם ילדיה והם היו עם הוריה בחדר האוכל המפואר שהיה כולו מואר,בגודל בית שלם,אריאל התיישבה לידם והוריה אמרו:"שלום לך!!,איך ישנת??הכל טוב??",
אריאל ענתה:"הם תקפו את אדם…(דמעות עלו בעיניה)…ארצי תקפה את בעלי…(פרצה בבכי עז וחזק כל כך שהגננים שהיו מחוץ ל"טירה"של הוריה שמעו).."
האבא כעס נורא והתקשר לאנשיו שהיו בארצם ואמר:"תעזבו את משפחתו של אדם מיד כי הוא בן חסותי מרגע זה ועד מותי ואז הוא יקח גם את עסקי אז אני מקווה שאתם יודעים מה טוב בשבילכם".
אריאל לקחה את ילדיה לסיבוב בארץ הזו,להראות יופיה,בסוף היום בא אחד ממשרתי ה"טירה" ולחש משהו באוזן האב ואחרי ששמע זאת נתן למשרת סטירה ללחי ואמר בקול חזק כל כך שהיה נשמע כמו שאגה של אריה:"ברור שאתם מכניסים אותו ואני רוצה לראות אם אחד מהמאבטחים ישים עליו יד",אדם נכנס פנימה ואריאל רצה עליו עם דמעות בעיניה וצעקה לו:"אדם!!!אדם!!!",הוא הלך להתקלח ולהחליף בגדים והם הלכו לישון
מאושרים ושמחים.

פרק 37:המלאך החסר

לאחר כמה ימים של מנוחה פנה אדם לאבא של אריאל וביקש בקשה ענקית ממנו:"אני יודע שזה לו במקום…אבל הייתי רוצה שתעזור לי לשחרר את ארצי מידי המעצמות",
האב חייך וצחק וענה לו:"ידעתי שיש בך משהו מיוחד,ברור שאני יעזור,ושתדע שהכרתי את אבא שלך והוא בנאדם דגול שאני מעריך כל כך".
בערב שכולם הלכו לישון,אדם לא הצליח להירדם אז יצא מין הבית ועשה סיבוב מחוץ לבית,בגניה היפים של משפחתה של אריאל,התיישב על ספסל ועל ידו התיישב המלאך שלו,אדם מבוגר שעלפניו נראה רק זקן ארוך ולבן עד הרצפה ועיניו של אוראל וכל השאר לא נראה,המלאך אמר לאדם:"אז מה בני??מה החיפושים של בעולם??למה ברצונך להישאר פה??",
אדם ענה לו:"רוצה לראות את אריאל מאושרת,שתראהאת הנכד הראשון שלה כי היא אמרה לי שזה החלום הכי גדול שלה",
המלאך ענה:"אז זו הבקשה שלך?!,אני אדאג שזה יתגשם",ואז קם המלאך ונעלם לאט לאט,אדם חזר לחדרו וחיבק את אריאל והלך לישון".

פרק 38:יום הולדת 13
אור התאום של קרן הגיע לגיל המצוות ולכן צריך לעשות לו בר מצווה,הסבא לקח את הפיקוד ועשה לו בר מצווה ענק כל כך שכל אזרחיה של הארץ הגיעו להיות עם הנכד,לראות אותו שמח ואז ראשים של האזרחים שלא הגיעו לחגוג איתו,האירוע היה מפואר כל כך,השולחנות היו באורך של 10 מטר,היו יותר מ-200 טבחים והיו למעלה מ-500 מלצרים,אלפי אנשים הגיעו לאירוע ואז התחילה המסיבה כי כל האזרחים הפכו את האירוע השמח למחאה ענקית נגד השילטון הזר,אנשי צבא עם טנקים ורכבים משורינים הגיעו ועשרות אלפי חיילים אשר הורשוו להשתמש בתחמושת חיה על האזרחים התמימים שכל רצונם היה לחזור לחופש שהיה להם לפני.

פרק 39:קורבן העם
בסוף האירוע אחרי אין סוף התגרויות הכריז העם מלחמה כנגד אביה של אריאל וחטפו את אור בתור שבוי ואריאל הייתה כל כך עצובה שלא עשתה כלום חוץ מלהיות במיטה ואדם ניהל את המלחמה יחד עם אביה כי הבטיח שיעזור לו אחר כך עם שחרור ארצו,פלוגה של חיילים הביאו עשרה אזרחים לאדם כדאי שיוציא מהם מידע על בנו שנחטף,החמישה הראשונים נתלו ועוד ארבע הוצאו להורג,כשהגיע לאחרון שאל כמו אצל כל אחרים:"איפו בני??"
ענה האזרח עם חיוך ג'וקר על פניו:"הוא חזר לארצך ושם ינתן למעצמות",אחרי ששמע אתזה הוא לקח מאחד החיילים את המצ'טה וערף את הראש של האזרח במכה אחת ואז הלך לשאול את האבא מה עושים,האבא ענה:"אני ידבר איתם ונקווה שזו לא ארצי ועכשיו את לוקח את המטוס הפרטי שלי יחד עם עשרה מחיילי הטובים ביותר ואתם הולכים להחזיר אותו ואל תדאג אני הגב שלך בכל,אומרים לך משהו ותגיד שברק שלך אותך(שמו של אבא של אריאל הוא ברק)והם לא יעשו לך כלום",אדם ניפרד מאריאל והרגיע אותה שהכל היה טוב ועלה על המטוס יחד עם החיילים וטסו בזמן הלילה,לילה שחור משחור והאור היחיד שהיה זה הירח המלא שהעיר טיפה את השמיים.

פרק 40:הגעה להתחלה חדשה

כשהגיע אדם לארצו היה מאושר כל כך שנישק את הריצפה,ואז התחיל לחלק את החיילים לחפש מידע עבור מציאת הילד והוא עשה טיול שקט בארץ הולדתו,ביקר בתחנות אשר עבורו לו בחיים וראה כמה הזדקן כאשר ראה שבגן אשר בוא היה הגננת שלו הייתה הגננת של אביו והיא היו כבר בת 90,בדרך פגש חברת הילדות שלו אשר שמה היה מישל,הם התחילו להכיר ולהשלים פערים ואז שאל אותה:"תגידי…אולי את זוכרת את בית הקברות אשר הייתי הולך הרבה…פשוט ברח לי השם…"
ענתה מישל:"ברור שלא שכחתי…הייתי עוקבת אחריך בכל פעם והייתי רואה שאתה הולך לקבר של אימך ואחיך,אחרי שהלכת לחפש את השקט שלך בארץ אחרת כמו שאמרת לי…אז ביקרתי במקומך…ודיברתי עם אמא שלך…אתה רוצה ללכת עוד פעם??",אדם הנהן בראשו והם הלכו לכיון בית הקברות כדאי לשמוע את קולה של אמא שלא ששמע שנים על גבי שנים.

פרק 41:הבגידה הקטנה לעומת הגדולה

אחרי שביקרו בבית הקברות רצה להגיד אדם להתראות למישל אך היא הקדימה אותו ושאלה:"תגיד…אתה רוצה לישון אצלי??",אדם שכבר היה עייף כל כך הודיעה לחיילים שהוא לא יגיע לישון איתם כי ישלו סידור אחר ואמר לה:"בסדר…ומישל…התגעגעתי אלייך…(עוד לפני שסיים את המשפט היא נישקה אותו בפה)…",אחרי שסיימו להתנשק ענתה לו:"גם אני התגעגעתי…(התחילה להסמיק)",הלכו לביתה ואז התיישבו לאכול ואז אמרה מישל:"אדם אני נכנסת להתקלח ואז אני אבוא ותישן אצלי בחדר",הלכה למקלחת ואדם אשר היה עייף כל כך הלך כבר לחדרה וניסה להירדם,אחרי רבע שעה מישל נכנסה לחדר ערומה ואמרה:"אדם…אני רוצה שנעשה את זה…",אדם המופתע שרק רצה לישון מצא את עצמו מנשק את מישל ומושך אותה לאט לאט למיטה ואז הוריד את המכנסיים ואת התחתונים והשכיב אותה והתחיל לנשק את הצוואר ואז עבר לחזה והתחיל לרדת לאט לאט וכשהגיע למטה הכניס את איבר מינו לתוך שלה ואמר:"זה הולך לכאוב טיפה…"
ואזמישל ענתה:"אולי…אבל כשאתה בוטח בבנאדם אתה יודע שהוא יעשה הכל כדאי שזה יכאב כמה שפחות…",אדם התחיל לדחוף לה,ואז הם התחלפו והוא היה למטה והיא הייתה מעליו וככה עשו כמעט כל הלילה וכשסיימו הלכו לישון עם חיוך.
וכשחזר לעמק הפחד בלי החיילים שנשארו גילה שאריאל התגרשה ממנו והתחתנה עם מישהו אחר וגם עזבה את הארץ ועברה למקום לא ידוע,הוריה ניסו לנחם אותו ואמרו:"כנראה שהיא לא הייתה מספיק טובה בשבילך…",לקח את הילדים איתו וחזר לארץ הולדתו כדאי לחיות עם מישל.

פרק 42:ההסברים הנחוצים

בבוקר שלמחרת שהגיע לארץ הוא שאל את מישל:"למה עשית את זה??למה דווקא אני??מה את רוצה ממני??"
מישל ענתה:"זה אתה כי עד היום אני אוהבת אותך ואני רוצה אותך לצידי"
אדם ענה:"אז קיבלת את רצונך…היא עזבה כי היא החליטה שנמאס לה שאני עסוק בכל הדברים מסביב…כמו בלהציל את ארצי…"
מישל הסתכלה עליו בפרצוף עצוב ועם דמעה ואמרה:"אז אולי היא לא מספיק טובה בשבילך…"
אדם ענה:"אולי…לא יודע כבר מה לעשות…"
ענתה מישל:"תישאר איתי ותמשיך בשני המאבקים ואני תומכת בך עד הסוף",אדם הסתכל עלייה והיא עליו ואז הם התנשקו פשוט ושמו את הילדים בחדר השינה והם הלכו לשחק בחדר המיטות.

פרק 43:הנישואים החדשים

היה זה יום ראשון,האולם התחיל להכין את הארוחות הרבות שהולכות להיות על שולחן המוזמנים,הרב שמגיע לטקס הנישואים הקדים בלפחות שלוש שעות רק כדאי לראות את החתן שהיה הרב אצלו בברית המילה,מישל הלכה לסלון כלות כדי להתכונן לחתונה אך רק מישהו אחד לא היה עסוק בהכנות וזה היה אדם,אדם הלך להר והתיישב בקצה הפסגה והתחיל לחשוב:מה היה עם ילדיו??מה עושה גרושתו??האם היא בסדר??האם הכל טוב איתה??למה דווקא מישל הגיעה עליו באותו זמן??למה היא זו שרוצה אותו עדיין??למה נשארה עדיין בארץ??איפו ילדו החטוף??.
ירד הערב והאולם נפתח לכל האורחים,כולם מתיישבים בכסאות מסביב לשולחנות הענקים,הם ביו כל כך ענקים שבשולחן נכנסו לפחות 20 איש והיו למעלה מ-100 שולחנות,בכנסיה לאולם נברשת ענקית שהתחילה מהתקרה בגובה-20 מטר והנברשת הגיעה לאורך של כמעט 16 מטר,לכל שולחן הוגשו כ-10 סוגי ארוחות עיקריות וכל מנה באה משף אחר והציגה צד/יבשת/מדינה בעולם,לכל שולחן היו לפחות כ-3 מלצרים,הכלה לבשה שלמה לבנה כמשי והיא נראתה כמו נסיכה מהאגדות,אך בכל אגדה יש נסיך ורק שפה הנסיך לא הגיעה,האירוע בעיכוב של כ-30 דקות והקהל שמגיע מחכה לראות כבר את הזוג נכנס פנימה אל מתחת לחופה,אך לאחר דקה אחת שהורגשה כמו אין סוף,בדיוק שהכחה מגיעה על מתחת לחופה,נראה החתן מגיעה בריצה אל מתחת לחופה והוא,נעמד מולה מתנשף ועייף וגם רעב,לוקח את כוס היין ונותן לה לשתות ואז מחזיק את הטבעת ושואל:"התנשאי לי כדת וכדין??"
והיא,הכלה היפיפייה עונה:"כן(דמעות של אושר זולגות מהעיניים שלה)".