הורדת המסך שלה , עונה 2 – פרק 5

״יאלה יוני , עוד כמה דקות … אתה מוכן?אמא שלך רק בוכה בחוץ״קולו של דביר התפרץ לחדר .
עמדתי מול המראה מביט בעצמי שוב , מסדר את העניבה , מגהץ בכף ידי את החליפה.
״לא מאמין אחי״ אמר דביר מניח את ידו על כתפי ״אתה ילד״.
״לא אכפת לי מכלום , זו הזדמנות אחרונה שלנו לקחת את זה עד הסוף״אמרתי מזיז את ידו מכתפי.
״אתה מתרגש?כי אני פה עומד להתעלף״אמר דביר רוקע ברגליו באי נוחות.
״אני מניח״ מלמלתי קפוא במראה , מתרגש שזה אשכרה קורה.
״אתה מניח?״גיחך דביר״תאמין לי אתה,לפעמים אני לא מבין אותך״.
התחלנו לצעוד באיטיות כשכל צעד מעלה לי מחשבה אחרת , היא שלמה עם זה ? היא אוהבת אותי כמו שאני אותה ? סוף סוף נוכל להתחבק ? איך היא נראת ? היא לחוצה ? .
קול שופר התחיל להישמע , צעדתי אליה …
לכיוון כיסא הכלה היפהיפה שישבה עליו , היא מלמלה לעצמה פסוקים , כמו בחתונות ממיטב הדוסים.
העיניים שלה נפגשו בשלי לרגע מדהים , היא הביטה בי בעיניים מבריקות , תחומות בצללית לבנה שמבליטה את הירוק שלה .
התקרבתי אליה בשתיקה מביט בה , ומורידה את ההינומה על פניה.
היא חייכה ושתקה , כאילו מרגיעה אותי במבט שלה .
צעדתי חזרה אל החופה , לא שמעתי ולא ראיתי אף אחד , רק אותה מולי .
״אם אשכח ירושלים תשכח ימני״ מלמלתי את הפסוקים .
ואז הגיע הרגע , הרגע בו נחשבנו נשואים , וסוף סוף יכלתי לגעת בה .
״אני אוהב אותך״ אמרתי לה בפשטות , אוחז בכף ידה.
היא שתקה מביטה בידיים שלנו שהיו כרוכות אחת בשניה , מחייכת לעצמה.
צעדנו לחדר האיחוד .
״אני אוהבת אותך גם יונתן״ היא אמרה כשהדלת נסגרה ונותרנו לבד לכמה דקות.
היא חייכה וחיבקה אותי חזק חזק , כשראשה מונח על כתפי .
לא יכלתי לתאר באלפי מילים , מה שהרגשתי.
לאחרים זה ישמע דבר שולי , אבל בשביל שנינו זה היה הכל.
עצמתי את עיניי , עוטף אותה בזרועות גדולות,נזכר בכל מה שעברנו.
איך היא בטלה את האירוסים עם ליאור , איך המשפחה שלה כעסה על זה , איך התאפקנו שנתיים שלמות לא לגעת אחד בשני.
איך הצעתי לה נישואים ביום השחרור שלי.
ילדים בני 21 הפכו לבעל ואישה.
הבטנו אחד בשני מספר דקות אחרי שהתנתקנו מהחיבוק.
״תודה שחיכית לי״ היא אמרה , והתקרבה עם פניה לאט לאט לשלי , הדמעות התחילו לזלוג על פניה .
השפתיים שלנו נפגשו סוף סוף , הדמעות המלוחות שלה זלגו לתוך הנשיקה .
אני תוך כדי הנשיקה העברתי יד על הלחי שלה מנגב את הדמעות.
״זו ההזדמנות האחרונה שלנו ללכת עם זה עד הסוף״ .