נבראנו פגומים

זה לא שאני אוהבת אותו,באמת שלא, פשוט הגוף שלי אוהב את איך שהוא נוגע בו. זה פשוט שהבטן שלי מתפוצצת מתשוקה כשהוא מלטף אותה. זה לא שאני רוצה לחיות איתו, אני פשוט רוצה להמשיך להיות צמודה אליו. אני רוצה להמשיך להרגיש את הנשימות שלו בתוך הצוואר שלי, שיהיה קרוב אליי. רק אליי.
אני אוהבת שהוא בתוכי, אני אוהבת את הלחישות שלו לאוזן שלי, לחישות של פחד לומר את מה שהוא באמת רוצה לומר. הלוואי והוא יגיד יותר, הלוואי שהוא לא ילחש יותר.
כשהוא עם הגב אליי ואני עם הגב אליו, שוכבת בצורת עובר, אני רק רוצה שהוא יהיה זה שיסתובב ויגיד, יגיד את מה שהגוף שלו מרגיש והלב שלו פוחד להגיד.