כותבתבליכותרת
אשמח לתגובות ❤️❤️

בשדות שלהן – פרק 8

כותבתבליכותרת 21/08/2015 610 צפיות תגובה אחת
אשמח לתגובות ❤️❤️

טהר ישבה עם כל חבריה במדשאת בית הספר , כשהיא עטופה בזרעותיו של עומר.
היא עצמה את עיניה מדמיינת את אריאל במקום עומר , היא הסכימה להיות חברה של עומר במחשבה שהוא ישכיח את אריאל , אבל במקום זה יצא שבכל פעם ששפתיה נפגשות בשל עומר היא מדמיינת במקום את של אריאל .
היא פתחה את עיניה והביטה באריאל שישב בפינה עם אוזניות תקועות בתוך אוזניו קפוא במקומו , משהו עובר עליו כבר שבוע , והוא לא מוכן לספר לאף אחד.
מיכאל התהלכה ברחבי בית הספר כשהיא שומעת שירים , מנסה להרגיע את חרדת המבחנים שתוקפת אותה בכל פעם לפני מגן,היא קיבלה סמס לפתע
״את והאמ.פי בזמן איכות?״ היא הביטה מסביב וקלטה את אלון יושב במחששה ומעשן כשהוא מביט בה.
היא חייכה חיוך קטן והמשיכה לצעוד , היא לא ידעה מה קורה איתם , היא לא אוהבת בנים כמוהו , שחצנים ומתנשאים , בנוסף הוא היה גדול ממנה בשנה , ונמצא בבית ספרם במסגרת שנת שירות .
הוא התקדם אליה מוציא את האוזניות מאוזניה,
״מה אני צריך לעשות כדי שתביני שאני מתחיל איתך?״ הוא שאל בחצי חיוך.
מיכאל לא ידעה מה לומר , היא לא הייתה מתמצאת בזה , לעולם לא הבחינה בבנים שהיא מוצאת חן בעיניהן , ולעולם לא זכתה להתאהב.
היא משכה בכתפיה בשתיקה , והוא התחיל לצעוד לידה .
״אז את שאנטי באנטי כזו?״הוא נגע באחת הראסטות שלה.
״ואתה מה אתה ?״ היא הפנתה אצבע לסיגריה שהיתה בין אצבעותיו .
״אני זה אני כי אם אינני אני , מי בעצם אני?״ הוא אמר בהרמת גבות.
היא חייכה פולטת גיחוך קטן , והוא העביר יד על שיערה.
״מה נעשה עם הראסטות האלו כשאני ארצה לנשק אותך?״ הוא שאל בחיוך שובב.
מיכאל הורידה את ידיו משיערה בחיוך , היא הרגישה שהוא מצליח לגרום לה להרגיש משהו.
״אל תשלח ידיך פן תפגע״ היא אמרה
״אבל את שוחרת שלום לא ?״ הוא שאל בציניות .
״ש״ש צריכים אותך בהנהלה״ צעק לעברם תלמיד אחד .
״מיד בא״ אלון צעק חזרה לעברו .
״אני ואת בסוף נהיה אנחנו…״ הוא סינן לבסוף בחיוך והפנה את גבו אליה כשהוא צועד חזרה להנהלה .
מיכאל גיחכה מחזירה את האוזניות .
אריאל הוביל בריצת האלפיים בשיעור ספורט כשהוא משאיר אבק לכולם , הוא הרגיש את הריצה מוציאה ממנו את כל מה שהוא שומר לעצמו .
הוא הביט תוך כדי הריצה במיכאל שישבה על אחת מהמדשאות וקראה ספר,הוא קלט שהיא מסתכלת עליו לכמה רגעים וסובב מיד את פניו לעבר המורה לספורט שהביט בו בפליאה על יכולת הריצה שלו.
הוא הגיע לקו הסיום מתנשף , כשהוא מרים את שרווליו לכתפיו ומנגב את הזיעה שנטפה על מצחו .
״הולך לשתות ״ הוא סינן.
הוא לגם במהירות מהקולר שעמד ליד המדשאה שבה ישבה מיכאל , הוא רצה לגשת ולצעוק עליה , פתאום היא כן משתפת אחרים בעולם שלה , ודווקא את המניאק שהשיג כל אחת שרצה ? .
הוא בא לחזור חזרה לשיעור , מוותר על המחשבה שלו…
עד ששמע את מיכאל קוראת לו.
״הכל בסדר?״היא שאלה מביטה בעיניו שברחו לכל מקום אפשרי כדי לא להביט בעיניה.
״כן…״ פלט .
״רוצה שנרוץ לשדה של אבא שלי?נראה לי שהפעם אתה זקוק לזה״ היא חייכה אליו מכווצת את עיניה החולמניות.
״פעם אחרת… אבל אולי מישהו אחר ירצה״הוא הפנה את מבטו לאלון שצעד לכיוונם.
מיכאל הביטה בבלבול באריאל שהסתובב חזרה לכיוון השיעור שלו בהליכה עצבנית עם ידיים שמוטות לצדדים.
״אז איפה היינו?״אלון הביט בה מתיישב לידה.
היא הסיטה את מבטה מאריאל וחייכה לאלון.


תגובות (1)

מהמםם♥♥פליז תמשיכייי

21/08/2015 14:12
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך