love in the city עונה שנייה-פרק 51 ♥

"בוקר טוב אורי, קומי צריך לצאת עוד שעה" רן העיר אותי בעדינות לשם שינוי ולא בבהלה כמו תמיד.
"אני קמה… ואני מצטערת על אתמול, פשוט הייתי עצבנית בגלל משהו" אמרתי לו בקול צרוד משינה.
"בסדר, גם אנחנו היינו לא בסדר ואת האמת לא התחשבנו בך בכלל בקשר למה שקרה" הוא אמר ואז הוסיף:'פאק אני הומו' ואני והוא נקרענו מצחוק.
"אוקיי, ואיך אתה יודע מה קרה?!" שאלתי בחוסר הבנה.
"אהה שכחתי להגיד לך שאני ואגם ביחד שוב"
"מזל טוב!" אמרתי לו וחיבקתי אותו. ואז הוספתי:"אז היא אמרה לך?!"
"יותר נכון אני הכרחתי אותה להגיד" הוא אמר ואני הייתי בשוק. ואחרי זה הוא נזכר להוסיף:"ואני גם יודע ששכבתם בלילה לפני הריב ועל זה אנחנו הולכים לדבר" הוא אמר ויצא.
איזה ילדה מעצבנת! אני לא מאמינה שהיא סיפרה את הדברים האלה לאח שלי! אני אהרוג אותה וזהו-,-
קמתי לצחצח שיניים ולהתארגן ובסוף לבשתי גופיית ספגטי שחורה ושורט ג'ינס די קצר (יאללה נתנקם קצת ברון) עם הוויאנס שחורות.
הכנסתי דברים אחרונים למזוודה וסגרתי אותה. ירדתי למטה ואכלתי ארוחת בוקר/לילה עם שלושת האחים שלי, וכולנו נראנו גמורים מעייפות.
"חמודים שלי אתם בטוח יכולים לנהוג לאילת?" טליה שאלה אותנו.
"כן טליה אל תדאגי, אין לנו בעיה בכלל… רק תביאי לי בבקשה קפה" רן אמר.
"גם לי" לירן הצטרף. היא הביאה להם את הקפה, וכולנו סיימנו לאכול ובינתיים צפינו בטלויזיה כשאני שוכבת ושמה את הראש על שלו.
"אור יאללה קומי שמנה" שלו אמר לי ושמתי לב שבינתיים הצטרפו לסרט גם מאור, אליאור ורון. נעמדתי ושאלתי את כולם:"אז מי מתנדב להרים לי את המזוודה למטה?" ואף אחד לא ענה.
עלינו למעלה ונכנסנו לחדר שלי.
"תגידי עשית את זה בכוונה?" הוא שאל אותי ישר כשנכנסנו והוא סגר את הדלת.
"את מה?" שיחקתי אותה ראש קטן.
"את יודעת בדיוק מה" הוא אמר והתקרב אליי.
"לא אכפת לי מה אתה חושב על זה" אמרתי לו בביטחון ונשארתי במקום.
"באמת לא אכפת לך?" הוא שאל ונראה כאילו הוא אפילו טיפה משועשע מהסיטואציה.
עכשיו עמדנו ממש במרחק של נשיקה ואני כמובן הסתכלתי עליו כלפיי מעלה.
"תתפלא חיימשלי אבל לא אכפת לי" אמרתי לו ונשארתי במקום.
"את בטוחה?" הוא שאל והכניס קצת את הידיים שלו מהקצה של המכנס שלי.
"אידיוט!" אמרתי לו, נתתי לו כאפה (שכנראה לא הזיזה לו) וזזתי אחורה כשהוא צוחק.
"בסדר בסדר מצטער אבל תזכרי שאת התחלת" הוא אמר, הרים לי את המזוודה וירד למטה כשאני בהלם ממה שהוא עשה. ירדתי למטה כאילו הכל בסדר וראיתי שכולם כבר הגיעו.
"טוב, אז אני אור, שלו, רון ומאור, רן יהיה עם אגם, אליאור, דני, וניר(אח של אגם), ונאור, תמיר(חבר של שלו) ואריאל כבר יגיעו לבד… אה, וגם נתי, גיא ועדי יבואו" לירן אמר לכולם. התחלקנו לרכבים, הכנסנו את המזוודות ויצאנו. כמובן שעם המזל שלי נתקעתי לשבת באמצע בין רון למאור כששלו ולירן יושבים להם בכיף מקדימה. מה שמעצבן בלשבת בין שני בנים הוא ששניהם פותחים את הרגליים במרחק של איזה קילומטר ואז אני חייבת להצטופף באמצע!
עברה חצי שעה מהנסיעה ועדיין היה חושך, והייתי עייפה רצח ועכשיו אין לי איך לישון! או שאני נשענת על מאור או על רון. הבעיה היחידה היא שמאור ישן.
אוף אני שונאת את החיים לפעמים.
"אני יכולה להישען עלייך?" שאלתי את רון. "בטח" והוא חייך חיוך ניצחון.
"שלא תחשוב שזה אומר שחזרנו להיות ביחד" אמרתי לו ישר ונשענתי עליו וישר נרדמתי.
"אור קומי!" שלו צעק לי ושמתי לב שכבר אור יום ואנחנו כבר באילת! סוף סוף!
קמתי מרון ויצאתי מהרכב, הרכבתי משקפי שמש, לקחתי את המזוודה ונכנסנו כולנו למלון דן. קיבלנו את החדרים ואז נזכרתי… אני באותו חדר עם רון! אוף…
עכשיו הולכות להיות הרבה מריבות. נכנסנו שנינו לחדר ואז גם קלטתי שהמיטה זוגית. איזה מעצבן זה… אבל החדר היה ממש גדול, עם בריכה וג'קוזי במרפסת ממש כמו פעם שעברה. אירגנו את הדברים בלי להוציא מילה מהפה. סיימנו ולבשתי בגד ים בשירותים, וכשיצאתי הוא אמר לי:"את יודעת שזה ממש ילדותי שאת לא מדברת איתי עכשיו?"
"אני מדברת איתך, אבל אין לי מה להגיד" אמרתי לו והוספתי:"הדבר היחיד שיש לי להגיד הוא שאתה ממש אידיוט שאתה חושב שאני נישקתי את אריאל ולא ההפך! חשבתי שאחרי שנה אתה כבר מכיר אותי מספיק טוב בשביל לדעת שאני בחיים לא אעשה דבר כזה!" אמרתי לו ויצאתי מהחדר כשהוא קורא לי אבל רצתי למעלית וירדתי לבריכה. לפחות שנתחיל את החופשה כמו שצריך.
שכבתי לי על כיסא שיזוף בבריכה ואחרי שעה בערך שמעתי צעדים שהולכים ונעצרים לידי. פקחתי את העיניים ואלה היו נתי וגיא! "יואו איך התגעגעתי אליכם!" אמרתי ישר וקפצתי עליהם בחיבוק.
"חחח וואו אור גבהת בדיוק עוד חצי סנטימטר מלפני חודש!" גיא אמר וצחקנו.
"שתוק מעצבן אחד! איך היה בתאילנד?!" שאלתי.
"היה ממש כיף… בעיקר כי נסענו לבד" נתי אמר וקרץ לי.
"איפה עדי?" שאלתי.
"היא באה מחר, יש לה איזה משהו היום עם החבר ההומו שלה" גיא אמר.
"אה.. אז בואו למים" אמרתי ונכנסנו שלושתנו לבריכה. הרגשתי ממש כמו פעם שהינו ילדים. הינו נפגשים מלא!
הזמן עבר ואחים שלי,רון,מאור, אריאל ונאור הצטרפו אלינו. רון ואריאל כמעט כל הזמן הסתכלו אחד על השני בעצבנות ומידי פעם הסתכלו עליי.
"הלכתי לים" הודעתי להם, יצאתי מהמים והלכתי לים דרך היציאה שיש מהמלון.
ישבתי על החול ממש קרוב למים ופשוט הסתכלתי לאופק. אחרי משהו כמו חצי שעה ראיתי מישהו ממש חתיך מתיישב לידי.
"אז מה יפה כמוך עושה פה לבד?" הוא שאל.
"סתם… רציתי להתרחק מכולם, ומה אתה עושה פה?"
"בא לראות אם את בסדר ומנסה להתחיל איתך באותו זמן" הוא אמר וצחקתי קצת.
"אז אני אור, איך קוראים לך?"
"אני ניב, אז מה את אומרת על לבוא למלון שלי?"
"איזה מלון?" שאלתי. תכלס האחים שלי יהרגו אותי אבל למי אכפת?!
"הרודס"
"יאללה בוא" אמרתי ושנינו הלכנו למלון שם, האמת שזה די מוזר אבל נתנו לי להיכנס בלי בעיה למלון ולבריכה.
"אז אור תכירי את החברים שלי, עוז, דניאל, נתי וגיא" הוא אמר ואני קיבלתי את השוק של החיים כשראיתי אותם שם, וכנראה שגם הם.