uta
אין לי מה להוסיף יותר מזה, חוץ משוב תודה חחח

אבירי האדוואן: אשת הלילה- פרק 11+12: חזרתם של האבירים, פרק אחרון

uta 20/08/2015 783 צפיות 2 תגובות
אין לי מה להוסיף יותר מזה, חוץ משוב תודה חחח

פרק 11+12: חזרתם של האבירים, פרק אחרון

ג'יין מיד צעדה בדיוק כמו בחלומה אל הטנגוודם בעודה שומעת את שברי הזכוכית והקרשים עליה היא דורכת. ג'ייק וג'ונתן צעדו אחריה, הוא שלף שני פגיונות שחורים והמשיך לצעוד. ג'ייק הפשיל את שרווליו והסימנים החלו לזהור לאט.
"ג'יין אל תלכי מהר מדיי!" קרא ג'ייק, היא הגיעה אל מול הטנגוודם שבדיוק כמו בחלומה הוא היה המבנה היחידי שנשאר עומד. "ברוכה הבאה ג'יין יקירתי." קול נשי נשמע ברחבי העיר, הדלת של הטנגוודם נפתחה ולילית צעדה קדימה. שיערה השחור הגלי פזור לגמרי ועיניה הכחולות הביטו אך ורק בג'יין.
ג'ונתן התקדם לכיוון ג'יין שנעצרה וג'ייק כבר הגיע אליה בריצה המהירה להפליא שלו.
"לילית.." אמרה ג'יין וכיווצה את ידיה לאגרוף כמוץ, היא צחקה בקול מעודן והתקדמה לעבר השלושה.
"בני, כמה גדלת כמה יפה נה –" היא אמרה אך הוא קטע אותה.
"את לא אימא שלי, אני אהרוג אותך." הוא תקף אותה במילים, הוא כעס,
"איפה האבירים?" שאל ג'ונתן, מכין את עצמו לקרב.
"אתה מתכוון ללורן ואיאן?" שאלה בחיוך, "איפה רבקה?" שאלה ג'יין והתמלאה בזעם.
"אבא שלך היה נראה בן אדם מדהים. חבל שהרגתי אותו." היא צחקה ודמעות מילאו את עיניה של ג'יין. "את הולכת למות ואני אביט בפנייך שיתחננו לרחמים ואחסל אותך למול עיניי." אמרה ג'יין.
"ואיך בדיוק תעשי את זה?" שאלה בחיוך, הסימנים של ג'ייק זהרו לגמרי וסביב גופו התמלא בהילה זהובה. הוא צעק ורץ לעבר לילית בזעם, היא חייכה ותקפה גם היא. הוא ניסה להכות אותה עם אגרופו אך היא הרימה את כף ידה למול אגרופו. הוא נעצר בדיוק כמה סנטימטרים לכף ידה.
ג'ונתן תקף גם הוא, הוא זינק כאשר הפגיונות מונפים לעבר חזהַ היא הרימה את כף ידה השנייה והוא נעצר באוויר. היא חייכה והושיטה את כפות ידיה קדימה אל עבר ג'יין. ג'ייק וג'ונתן הונפו כאילו מחבת חבט בהם היישר לכיוונה של ג'יין, היא התכופפה והצליחה להתחמק מהשניים שהתמוטטו על גבם.
היא הביטה ברצפה, אחד מהפגיונות של ג'ונתן היו זרוקות ליד רגלה היא התכופפה והרימה את הפגיון.
"האחווה ברחה באותו רגע שראתה אותי, את מבינה שאת לא תוכלי לעצור אותי?" היא שאלה, קולה מעודן יותר ויותר מרגע לרגע.
עיניה הכתומות הביטו בעיניה הכחולות של לילית. היא הידקה את אחיזתה סביב היתד ורצה לכיוון לילית, היא הושיטה את כף ידה קדימה בכדי להדוף את ג'יין אז היה נראה כי זה לא השפיע עליה. לאחר מספר ניסיונות לילית רטנה בזעם "לא!"
ג'יין זינקה על גופה והשניים נפלו על האדמה, ג'יין הייתה מעל גופה של לילית. היא הניפה את הפגיון באוויר ולילית מיד הושיטה את כף ידה לגרונה של ג'יין והחלה לחנוק אותה פניה של ג'יין החלו להאדים ועם שארית כוחותיה היא נעצה את הפגיון במשטח החזה של לילית. היא נאנקה אך היה נראה כי זה לא מה שיהרוג אותה.
"תני לי להמשיך מפה." היא שמעה קול מוכר, הוא הניח את כף ידו על כתפה והיא נזכרה בהרגשה. ליבה האיץ והיא הביטה לאחור. שיערו החום המסולסל טיפה התעופף באוויר ועיניו הירוקות הביטו בה, שריטה ארוכה עברה על לחיו הימינית. הוא לבש את מדי אביר האדוואן וחרבו הצחורה הייתה שלופה. היא חייכה והוא אליה.
"איאן.."
הוא הניח את הלהב על גרונה של לילית ונעץ אותו בגרונה החיוור והארוך. היא גנחה מכאב, זה לא יהרוג אותה אבל זה יגרום לה סבל רב.
"אז כמו שהבטחתי, את ואני, תתחנני שארחם עלייך." היא אמרה בהדגשה את שלושת המילים האחרונות, לורן עזר לג'ייק וג'ונתן לקום על רגליהם והם הצטרפו אל השניים,
"אני.. מתחננת." היא אמרה בתבוסה וחנוקה. ג'יין קמה על רגליה והנהנה לאיאן שיחסל אותה.
"לפני שתהרוג אותי כדאי שתשמע את זה. ג'יין דיאנה היא מה שיביא להפלת האזורים, חסל אותה.." היא אמרה חנוקה וקולה נשבר לבסוף הוא נעץ עוד יותר את הלהב ואז העביר את הלהב לכל אורך גרונה. ראשה נכרת והיא נהרגה.
הוא שלף את הלהב וניקה את הדם בקצה שרוולו, הוא הכניס אותו אל הנידן והביט בג'יין. היא חיבקה את לורן וכשהתנתקו היא הביטה באיאן גם.
"מה קרה איתכם?" שאלה ג'יין והתקרבה אליו, "כשהגענו הנה לפני שנה נאבקתי מול לילית, לורן עזר לי אבל היא הצליחה להביס אותנו כשהבטתי לאחור, לאיפה שהנחתי את רבקה, היא נעלמה. לילית כלאה אותנו בטנגוודם והצלחנו לצאת משם רק עכשיו." הסביר,
"רבקה נעלמה? אז היא אשת זאב עכשיו?" שאלה, הוא משך בכתפיו ונד בראשו "אני לא יודע."

החבורה נכנסה אל הטנגוודם, ג'ונתן שילב את ידיו ועמד, מביט בכולם. כל אחד היה עסוק בדבר אחר, איאן שלח מסר אל האחווה שלילית נעלמה, הוא כבר לא בוטח בהם לאחר שברחו מלילית. ג'ייק ישב על הספה וחשב על ג'ולי, "אני הבטחתי שאעשה הכל כדי להחזיר אותך להיות אנושי ג'ולי, ואני עומד בהבטחתי."
לורן ישב על הספה השנייה ליד ג'יין. היא נעמדה גם היא והתקדמה אל ג'ונתן,
"עוד לא הספקתי להודות לך על שהצלת אותי באותו מפל." היא חייכה,
"זה בסדר. את דומה לאבא שלך שזה מדהים." הוא אמר וצעד קדימה אל דלת הטנגוודם. "להתראות ג'יין." ג'ייק עדיין לא סמך עליו אך הוא הרגיש אחרי הקרב שהוא באמת ניסה לעזור.
אחר כך היא צעדה לכיוון איאן הוא הביט בה והלך לכיוון חדרו. היא הלכה אחריו ונכנסה לחדרו הגדול. הוא היה צחור לגמרי, הוא שלף את חרבו והניח אותה על המיטה שלו.
המיטה הייתה גדולה ובצבע לבן עם סלסולים בצבע זהוב, מתאימה לשניים. מלבד המיטה לא היה דבר נוסף בחדרו, הוא לא היה צריך יותר מזה.
היא התקדמה לעברו והוא הסתובב והביט בה. "האחווה תחזור לפרוסבין בקרוב, אני עדיין לא מאמין שהם ברחו מלילית כמו לא ראויים."
"איאן, אני הבנתי משהו במשך השנה הזו." היא צעדה קדימה והניחה את כפות ידיה על לחיו המסורטטות. "אני רוצה להיות רק איתך, אני אוהבת אותך." היא אמרה, הוא הביט בה ועיניו נצנצו. הוא הצמיד את ראשה לראשו והשפתיים של השניים נפגשו, הם נעו בהתאמה מושלמת. שפתיו לטפו את שפתיה והשניים התנתקו.
"אני גם אוהב אותך ג'יין." השניים חייכו,
"אני אחליף את הבגדים האלה, הייתי איתם כבר שנה שלמה." היא צחקה מעט והנהנה לחיוב. "אני מחכה לך בחוץ." היא יצאה מחדרו ונשכה מעט את שפתיה.
הוא חייך והוריד את חולצתו. חזהו היה מלא בשריטות מהקרב מול לילית, חזהו היה עם אבק מעט. הוא הרים את מיטתו ומתחתיה היו עוד כמה מדים של אבירי אדוואן, הוא הוציא אחד והניח אותו על חזהו. החליפה נצמדה אל גופו והתאימה את עצמה.
הוא הרגיש חום בלתי נסבל מגיע מאחוריו, הוא הסתובב ואז חזהו ננעץ בידי חרב ארוכת להב זהובה, הוא הביט במי שדקר אותו, הוא לבש סרבל שחור כהה.
"דמו של האביר הטהור ביותר היה החלק האחרון." הוא אמר, ראייתו של איאן החלה להיחלש והוא הרגיש חלש כל כך. הוא נאנק וניסה לשלוף את הלהב מחזהו. התוקף נעץ את הלהב עמוק יותר והוא חדר אל תוך ליבו. פניו של איאן האדימו והוא התמוטט על הרצפה, הדם נוטף על רצפתו. התוקף סיבב את הלהב כדי לוודא את הריגתו. איאן הפסיק לנשום ועיניו נפערו. התוקף שלף את החרב הזהובה מחזהו של איאן ונעלם כלא היה.
מותיר את איאן שוכב על הרצפה, מת.

אז, זה הסוף של הספר השני, אמרתי שיהיה מפתיע :)
תודה לכל מי שדירג!!, אהב!!, הגיב!!
בלעדיכם הסדרה לא הייתה מצליחה כל כך! :)
אז ניפגש בספר השלישי שיתחלק לשני חלקים
החלק הראשון; עלייתו של לוחם האש
החלק השני; מסדר אבירי האפלה
אז ניפגש בספר הבא ! ^^ ושוב תודה תודה תודה


תגובות (2)

לא הופתעתי… זאת אומרת, חשבתי שמשהו יקרה בסוף לאיאן, רק לא הייתי בטוחה מה. אבל זה בסדר בשבילי שהוא מת, ממילא לא כל כך אהבתי אותו…
פרק מדהים!!! או שאני צריכה לומר- פרקים מדהימים! כי זה אחד ועוד אחד מתנה, לא?
בהצלחה בספר הבא! ^^

20/08/2015 16:08

WTF
זה היה מהר יותר מידי. רק חזרנו אל איאן!
אני חייבת להודות שזה היה סוף נהדר, הוא פותח את העונה הבאה בצורה מושלמת!
אני חולה על הסיפור הזה!!!!
תמשיך בקרוב!

20/08/2015 17:27
סיפורים נוספים שיעניינו אותך