דפים ריקים
תראו הנה – אדם. והוא עוד נראה קצת בסדר, לפני שמדבר. רק קצת תנועות מוזרות. אבל על זה סולחים. והשיחה נפתחת, ואתם שמים לב שהבעות הפנים לא תואמות למילים. כאילו, העיניים שלו לא ממש מביטות לנקודה הנכונה בפנים שלכם, ואולי גם הקול… הטעמה שגויה של מילים, שימה של דגשים במקומות לא נכונים במשפט, כך שהמשמעות פתאום אובדת. והתגובתיות שלו… כאילו… הוא לא מחובר להלך הרוח של השיחה. תמיד הוא מדבר לאט מדיי או מהר מדיי. פתאום קטוע. לפעמים הקול שלו רועד גבוה, משדר לחץ, ודווקא השיחה עכשיו נינוחה. לפעמים הוא אדיש, דווקא אחרי שסיפרתם דבר מלהיב.
ואתם מבינים פתאום שהתשובות שלו הן לא לעניין גם מבחינת התוכן. ועכשיו, משום מה, אתם קוראים בליבכם ליצור הזה "קֶצֶר". ואתם מרגישים איך הלב שלכם מתרחק, בבהלה קטנה. נודד אל מחוץ לשיחה, ותחושה של אי נוחות הולכת וגוברת בבטנכם. רצון עז לברוח. כי אתם מלאים תחושה שהיא כמו להיות בחדר אטום, והלב מתכווץ בחרדה שאיבדתם משהו, והדבר הזה מחוץ לחדר, ולא תוכלו לצאת. ככה ה"קֶצֶר" הזה גורם לכם להרגיש. או אולי, נסו לדמיין איזו תחושה מקבלים אחרי שמדברים אל אדם ומגלים שהוא שלט דו מימדי מקרטון.
כן, זה נכון. אני איש מקרטון.
תגובות (4)
מממ… מהשגיאה הראשונה ההבנתי שזה בכוונה. אתה פשוט לא איש כזה של שגיאות. אפילומלא שגיאה קטנה. ואז כשהייתי כבר בטוחה במאה אחוז הפונט האחר בא ועשה את זה אובייס. אני מנחה שהתכנון היה שרק התת מודע שלנו יקלוט רמזים אלה. וול, התכנון כשל, אני פשוט מכירה אותך יותר מדי טוב. דבר נוסף, זה לא באמת גרם לי פהרגיש לא בנוח. רק השפה הקצת לא משובצרת שהשתמשת בה. אבל זה לא גם לי לרצות לברוח. כך שלסיון אנ חושבת שעשית פה שני דברים שונים לגמרי. כתבת טקסט בצורה פחות טובה מבדרך כלל ומוזרה. ומצד שני התוכן עצמו כן יכול להיות טוב. אהבתי את איש הקרטון, כאילו הוא הדבר היחידי שיושב לי נכון בכל הקטע הזה. חח אבל השאר לא יושב לא נכון בדרך לה ציפית. אתה מבין זה לא גאם לי להרגיש כאילו אני מדברת עם מישהו מוזר. ואולי… אולי זה בעצם לא פייר מצידי להחליט כי במחשבה שניה כבר גיבשתי דיעה לגבי הסופר בכל מקרה. והטעויות טקסט הן טעויות של ספר לא של דובר הקטע. אולי פה הבעיה.
חחחחח כמה טעויות יצאו לי. אולי אני איש הקרטון הסופו של דבר.
ממ… אם יש שגיאות בטקסט, הן לא בכוונה. הוא גם כתוב בפונט אחיד (האתר לא מאפשר הרבה חופש פעולה בכיוון הזה), אז אני לא יודע למה התכוונת ב"פונט האחר" (אולי הייתה תקלה טכנית כשקראת?).
ועכשיו לעיקר: המטרה הייתה לנסות לבטא את התחושה שאנשים מקבלים כשהם מדברים איתי. הכוונה הייתה שזה יסלים בהדרגה, תוך כדי שהשיחה מתקדמת, והתחושה הולכת ומתגבשת, עד לשיא שהוא בשורות האחרונות. אם זה היה ברור מההתחלה, וזה לא עשה את האפקט הרצוי מבחינה רגשית, אפשר להגדיר את זה ככישלון. תודה על מה שכתבת, זה עזר לי לקבל פרספקטיבה (על מי אני עובד? זה בלבל אותי לגמרי)
חחחחח אני חושבת שהאפליקציה עושה עלי טריקים. אוקיי אז אם נקצר את העניין, התוכן שכתבת טוב וכן מעביר את העניין, אבל רק התוכן. אם אתייחס לדרך הכתיבה, היא טובה, אם כי אחרי המילה "כאילו…" אתה קופץ בין זמני הווה. זה כן יכול לעבוד טוב אבל עם פיסוק יותר מתאים אולי, כי זה היה מעט מסורבל. לא לא… זה בעצם לא עניין של פיסוק. אלא לסדר יותר את הכתיבה. כי הקפיצות כאן באמת מרגישות כאילו הטקסט לא יושב בצורה מתאימה ויש קצר חח. הפיסקה הבאה גם כתובה פחות טוב. וזה מצחיק כי הראשונה כתובה מאוד מאוד טוב ( ההתחלה שלה). אני מפחדת שיש כאן ירידות שורה והאפליקציה לא מראה לי את זה.