חתכים.

ואתם השארתם אותי לבד
ועם הסכין ביד
ועם המחשבות המטריפות
הן רק שוברות
ורק מכות
ומשאירות צלקות.

וצריך ללכת עם ארוכים
גם שיש בחוץ חום איימים
רק שלא יראו תסימנים.

והאלה שחושבים
שהפסקתי
והם לא מבינים
שהתמכרתי.
וכן זה ממכר
יותר ממשקה שמשכר.

והחברים הצוחקים
על אלה שדיכאוניים
והקול צועק בפנים
שהם רק ישימו לב
לדמעות שיורדות בזרמים.

ול"חברה הכי טובה"
שלה לא אמרתי מילה
וגם לא להורים
וגם לא לאח היחיד.

והמשכתי לשתוק
והמשכתי לחתוך
שבאמת ובתמים
זה יעביר את הכאב
ולא צריך שום טיפולים.