הנה ההמשך המתוקן

בעיניים עצומות פרק 9- מתוקן

19/08/2015 519 צפיות אין תגובות
הנה ההמשך המתוקן

"טוב, אז מה עושים עכשיו?" שאלה קייט "אנחנו חייבים לצאת מפה ולחפש את מתיו". אמרתי. "יש פה פתח איוורור, אבל לא נגיע אליו, גם אם נעלה אחד על השני, צריך פה סולם או משהו" אמרתי "רגע" הוצאתי את הסולם מהתיק של ספיץ' וקראתי את הלחש. הסולם גדל לאור המתאים והחלנו מטפסים עליו. "קדימה, תסמוך עלינו" אמרתי לתומס שנשאר מאחור. הוא נאנח ועלה על הסולם. פתחנו את פתח האוורור ונכנסנו לתוכו, אחזתי בסולם וכשחזר לגודל המקורי הכנסתי אותו לכיסי. הלכנו בצפיפות רבה בתוך פתח האוורור, כשהגענו לפתח אחר הצצנו מתוכו, היו שם שני אנשים שדיברו ושתו קפה, אף אחד מהם לא היה מתיו. פתחי האוורור הבאים לא הראו אף סימן למתיו וכמעט התייאשנו, אך אז הגנו לפתח האחרון.
אני הובלתי וסימנתי לקייט ולתומס לבוא, מפתח האוורור ראינו שני אנשים, איש בחליפה מהודרת ומשקפי שמש שחורים שכיסו את עיניו ונער שישב מולו, אזוק בעל שיער חום עיניים ירוקות שנלוו עם שקים שחורים. "זה הוא" שמחתי. ראיתי את פניה של קייט גם היא נמלאה תקווה, כמוני.
"תודה שגנבת את רכוש המטרפסים" אמר האיש בעל החליפה "אמרתי כבר שאני לא אומר דבר! " התעקש מתיו. לאחר וויכוח קצר האיש בעל החליפה יצא מהחדר והשאיר את מתיו לבד. "זאת ההזדמנות שלנו" לחשתי, יצאתי מפתח האוורור ונחתי נחיתה קשה, כך גם קייט ותומס. "אתם" אמר מתיו כצפה בנו מתגנבים. "מהר, לפני שהוא יחזור, תפעיל את השער, נצא מפה ונחשוב כבר מה לעשות" אמרתי. בלי להתווכח, מתיו הוציא את שעון העץ הקטן, אמר לחש קצר ונוצרה מערבולת, קפצנו אליה הישר אל העולם שלנו.
~
נחתנו ליד מכונת השתייה. "מה עכשיו?" שאלתי את מתיו. "חוזרים לשבט שלי וחושבים על תכנית, אנחנו חייבים לעצור את המטרפסים." הוא אמר. "אנחנו לא באים!" הודיעה קייט. "אתם צודקים" הסתכלתי עלייה ועל תומס "אתם באמת לא באים, זה מסוכן מדי בשבילכם." הלכתי לצד מתיו. "ממש לא מייגן, את לא הולכת, זה מסוכן, את מבינה בכלל מה קרה עד שהגעתם לפה, תומס איבד את הזיכרון, ספיץ' התאבד!" עיניו של מתיו נפערו "ספיץ' מה?!" הוא הרים את קולו. "אני מצטערת מתיו, הוא קפץ מהצוק ולא היה לי מה לעשות…" מתיו נאנח. "אני לא מאמין" הסתכלתי עליו וחייכתי חיוך מנחם. "תקשיבו, קייט, תומס, אני לא אסכן אתכם בצורה הזאת, אני חייבת להילחם במטרפסים ולעצור את המלחמה הזאת, עכשיו!" קייט הביטה בי בדאגה "אם את באה, אז גם אני." היא אמרה "כדאי שתומס יישאר" הוסיפה "השתגעת?! ההורים שלו ידאגו, הוא לא זוכר אותם" אמרתי. "תביאו את החבר שלכם" התפרץ מתיו לשיחתנו. "בממלכה של המטרפסים יש שיקוי להחזרת הזיכרון, הוא יישאר אצל ברנדה בינתיים, קדימה, אין לנו הרבה זמן" החזקתי בידה של קייט ותומס הצטרף בלית ברירה. מתיו פתח את השער וקפצנו אליו, הישר אל העולם המקביל.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך