איפה אני?
שמים כחולים מעליי
ודשא ירוק מתחתיי
כבר לא משנה לי איך אני
בתוך כל זה.
מבט עם דמעה ממולי
חיוך שלו קרוב
ודלי של ההאשמות לצדי.
אבל אותי איני מוצאת.
וכולם עומדים
העולם מחכה לתגובה
ואני רועדת.
מפחדת להגיב קצת אחרת.
קצת שונה מהרגיל.
שלא יחשבו שהשתנתי.
והחיוכו קרב
ואני לא זזה
מחכה שייתקדם הוא
שהוא יקיא אל תוך הדלי
רק לא עוד אשמה לצדי
רוצה להיות לבדי.
והשמיים אינם מניחים לי,
מניחה כאילו אט אט
נופלים בי.
וכוחי בידיים.
ויבש בשפתי.
איפה אני?
תגובות (2)
אהבתי.
תודה :)