בית הלחישות – פרק ניסיון ( אולי אני הכתוב ) …

רואה לפניי עצים גבוהים המקיפים את אחוזת " מרלין " , עצים אשר משתקפים בחלוני ומספרים סודות ,
מה מסתתר מאחורי סודות האחוזה ? לאן התעלומה תוביל אותי ? שאלות רבות הציפו את ראשי שאני
מחזיקה את תיקי קרוב לבטני וספרי עדיין פתוח בעמוד שקראתי לפני שהרמתי את מבטי לראות איפה
אני נמצאת , מחשבות רבים עברו בראשי , ריח של ורדים מלא את הרכב השחור , ריח מתוק ועוקצני ,
בחלון הרכב היה אפשר לראות נערים עושים פקניק על הדשא הירוק , שמים את המפה האדומה
עם המשבצות הלבנות , עליו שמים מטעמים טובים וצוחקים , זוג אחר מתנשק מרוב אהבה אחד אל
השני , אחרים משחקים מרוב שיעמום וסתם ביום יפה כזה אפשר לצאת לבחוץ ולהנות .
" העלמה אל הגענו " שמעתי את הנהג שלי אומר זאת והעיר אותי ממחשבותיי " אה כן " אמרתי וסגרתי
את הספר והכנסתי לתיק האדום היה מקומט וקרוב לבטני ,הוצאתי את המסמכים הרישום שלי ויצאתי
מן הרכב שאני בוחנת את האחוזה הגבוה והחומה , הנהג פתח את התא מטען האחורי והוציא את
המזוודות " איזה בית את גרה "? שאל הנהג, שאני בוחנת את הקירות הטירה " איזה בית את "? הוא שאל
שני והסתכלתי עליו " אהה כן " אמרתי והבטתי בדף "בית הלהב " אמרתי ונאנחתי .
" אז בואי אחרי " אמר הנהג ולקחת את מזודוותי והתקדם קדימה , עמדתי שם בוחנת את השטח אחרי
שמתי לב שאני רואה אותו כבר מתקדם " חכה לי " צעקתי ורצתי אליו .
" הגענו " הוא אמר ועמדנו מול בית ענק שכנראה היה חלק מן האחוזה , זאת הייתה וילה גדולה ולבנה ,
הדלת הייתה חמודה וידית הדלת הייתה כסופה , וכתוביות בכתב מראה בצבע כסוף " להב " היה רשום
שם .
" זה בית הלהב "? שאלתי נדהמת מיופיו .
" כן העלמה אל , בהצלחה " הוא אמר והרים את כובעו ומיד אחר זאת הניח על ראשו , הוצאתי מאה דולר
מתיקי והושטתי לו " תודה " אמרתי והוא הניע בידיו .
" זאת עבודתי , לא צריך " הוא אמר והניע בידיו שנית .
" זה בסדר, זה בשבילך " חייכתי ושמתי לו ביד , הוא הנהנן והסתובב ללכת , הרוח העיפה את שערי
השחור עד הכתפיים והפוני שלי אסוף בסיכה כסופה בצד שמאל , התקרבתי לדלת ונאנחתי , התקרבתי
עם ידי כדי לתקתק אבל הדלת נפתחה בעצמה , הרגשתי צמרמורת בכל הגוף , הצצתי פנימה וראיתי
מדרגות חומות פונות כלפיי מעלה ומסדרון ממשיך קדימה , מסדרון חום ונוצץ , למעלה תלויה נברשת
יהלומים לבנה " שלום " שאלתי והדלת נפתחה עוד יותר , הרמתי את ידית המזוודה והתקדמתי אל עבר
המסדרון , עמדתי מתחת לנברשת ובוחנת את החדר , פסלים של ספינות קטנות עמדו על השולחנות והיו
תלויות על הקירות , ספינות בבקבוקים היו גם על הקירות וציורים של אחוזת מרלין היו על הקירות עם זאת .
" העלמה אל יש דבר כזה בימנו פעמון " שמעתי קול גברי מלמעלה , הרמתי את ראשי וראיתי גבר בשנות
החמישים מסתכל עלי ונשען על מעקה המדרגות , שערו היה שחור ושפם שחור , עיני נץ שנעצות בך מבט
קר וגורמות לצמרמורת " אני מצטערת אבל הדלת נפתחה ו .." הצבעתי על הדלת והתרחקתי שתהיה
לי נקודת מבט יותר טובה להביט על הגבר , התרחקתי שעמדתי מול המסדרון " אני לא מאמין "! שמעתי
צעקה של נער מתקרבת לעברי וראיתי נער יוצא מאחד החדרים של המסדרון ורץ לכיווני , אחרי מספר שניות ראיתי את עצמי על הרצפה " זוזי לי מהדרך " הוא נזף בי וטרק את דלת הכניסה " איאן חכה "! שמעתי צעקה של נערה הפעם , היא רצה לכיווני ונעמדה מולי " אני כל כך מצטערת " היא אמרה והושיטה לי יד , החזקתי והתרוממתי מהרצפה " הכל בסדר "? היא שאלה אותי והנהנתי , שערה היה אדום וחלק
עד הכתפיים , היה לה עגיל באף והיה לה קול חמוד " כן תודה " אמרתי ונערתי את בגדיי .
" העלמה רובינסיון מה קורה כאן "? נזף הגבר שבהה בי וירד למטה .
" אממ איאן התעצבן שהוא לא קיבל מלגה " מלמלה הנערה אדומת השער
" אני אטפל בזה בנתיים תראי לעלמה אל את הבית "? הוא שאל והצביע עלי .
" כן מריון " היא מלמלה ומריון כנראה זה שמו יצא לבחוץ לחפש את הנער שכנראה שמו איאן " אני מצטערת
על אחי הוא לפעמים כזה " היא אמרה והצביע " קוראים לי יובל ולך "? שאלה יובל וחייכה .
" קוראים לי רייצ'ל , נעים להכיר " חייכתי ואז היא פתחה את פיה לרווחה " את זאת רייצ'ל ?" היא שאלה
בשמחה גדולה " כן "? שאלתי אותה עם סימן שאלה על פניי .
" אז את השותפה לחדר שלי , בואי את תאהבי אותו " היא אמרה ומשכה את ידי לכיוון המסדרון " כאן זה
חדר האוכל " היא הצביעה על דלת שכתוב עליה בכתוביות מוזהבות " חדר האוכל " וצחקתי " כן
אני יכולה לראות את זה " אמרתי לה וצבעתי על הכתוביות ויובל צחקה .
המשכנו להתקדם " כאן נמצאים המחשבים וזה חדר השיעמום ככה אנחנו קוראים לו " היא הצביעה על
חדר ענק שיש שם ספות ומחשבים ניידים בלוקרים ועוד הרבה דברים שלא ממש ראיתי ברגע שאכנס נראה
באמת מה נמצא בחדר הזה " קיצר נסביר לך מאוחר יותר , תפרקי את המזוודות במקום להיסחב איתם "
אמר יובל ופתחה את דלת החדר שלנו , ראיתי את הפינה של יובל מקושטת ומיטה בודדה וריקה עמדה שם
כנראה המיטה שלי אבל שהצצתי יותר ראיתי את הנער יושב על המיטה שלה " איאן "? שאלה יובל .